החווה הסינית מפקדים, לוחמים, היסטוריונים בניגוד לגרסה הרשמית  במשך 36 שנה

Kaisernet.com  היסטוריה צבאית

הגרסה האמיתית, על סמך מחקר ועדויות ממקור ראשון

 קרבות "החווה הסינית"

לא הייתה להם שום דרך החוצה

אבל הם שרדו בכל זאת

את קרבות השריון הגדולים ביותר מאז מלחמת העולם השניה

הקרבות הגדולים, אכזריים, עקובים מדם בתולדות צה"ל

במכת האש הראשונה של המצרים, כחצי גדוד נפל, הרוגים, פצועים אנושות, חלקם נכים קשה עד עצם היום הזה

כדי לספר לכם את מה שהם עברו בתקוה שזה לא יחזור לעולם, לא עבורם ולא עבור אחרים

השורדים האמיתיים

"שנים נסיך לב אדום", סיפורם האמיתי המדהים של שני קציני הצנחנים

סרן ירון קייזר וסרן חזי דחבש, גיבורי החווה הסינית

כולל המחקר המתקדם, המדוייק והמקיף ביותר למה שנקרא קרבות הצנחנים בחווה הסינית

כולל עדותם המקורית של סרן ירון קייזר וסרן חזי דחבש מהצנחנים ועוד עדויות מקוריות

ירון קייזר השתתף ולחם בכל הקרבות במסגרת אוגדה 143 מפקד כח מרא"ה עוצבת עמוד האש

מחקרו של ירון קייזר - שלב איסוף החומר

חומר ללא עריכה, עדויות נוספות, הערות הארות ותיקונים יתקבלו בבכרה

צור קשר

סיפורם האישי המדהים של סרן ירון קייזר וסרן חזי דחבש מהצנחנים

גיבורי החווה הסינית

 האם זה נראה לך הגיוני שמקרב אחד שבו חצי גדוד נהרג ונפצע אנוש, 100% הנפגעים וההרוגים הם הזוטרים?

המציאות עולה על כל דמיון

הקדמה
חשוב מאד לקרוא בעיון
הסיפור הוא אמיתי ומדוייק לפרטי פרטיו המציאות עולה על כל דמיון
הסיפור מבוסס על מחקר היסטורי צבאי רחב מאד ,מקיף ומעמיק לפרטי פרטים
 הסיפור כולל ממצאים חדשים ומרעישים אשר עוד לא פורסמו
אבל היו אמורות להתפרסם לפני עשרות שנים
הסיבות לאי פרסום הסיפור הזה עד היום מעניינות גם כן
אי פרסום הממצאים פוגע בבטחון המדינה ממש
ומונע ממך מידע חשוב ביותר על הסיבות להתדרדרות המדינה בשנים האחרונות
 הסיפור בנוי כך
שניתן יהיה ללמוד דרכו את כל העובדות ההיסטוריות בצורה מדוייקת וממוקדת מאד
מה בדיוק הארועים שהתרחשו אז מה הרקע העולמי והאזורי להתרחשותם
ומה ההשפעות שלהם על הבטחון הלאומי שלנו מאז ועד היום
הבחירה לעשות את זה בדרך הזאת דרך סיפורם המדהים של שני קציני צנחנים
 נעשתה כדי להקל על הקורא ההדיוט
וכדי לפתוח את הדיון האקדמאי והציבורי רחב ככל הניתן מצד אחד
וכדי להקל ולהנעים על הקורא האקדמאי
תוך כדי הכנסת נושא המיתוס המוצדק והלא מוצדק לדיון מצד שני
למרות הכותרת "סיפורם האישי" הדיון חורג בהרבה מסיפור וממיתוס המוצדק הספציפי הזה
ועוסק למעשה בדיון אקדמאי וציבורי בבטחון הלאומי של מדינת ישראל עד ימינו אנו כאן ועכשיו
כדי להעמיד דברים על דיוקם
נפרש כאן למעשה, דיון אקדמאי ציבורי שהוא המעמיק והמקיף ביותר שנעשה וקיים בנושא בכלל
הדיון איננו סגור וגם לא יסגר פתוח להוספת מידע, הערות והארות
תיקונים אם יש צורך יתקבלו בברכה
גורמים המעונינם להשתתף בסיוע לתיעוד, הנצחה והסברה יתקבלו בברכה
דעתך חשובה לנו, מה דעתך? האם הפתיח הזה משיג לדעתך את מטרתו ובאיזו מידה?
האם לדעתך כדאי להוסיף או להשמיט משהוא מהפתיח הזה או מהאתר כולו? תעבירו הלאה
 

קייזר החליט לדבר                          32 שנה בלי לומר מילה

קייזר, אחד הקצינים האיכותיים והערכיים ביותר ששרתו בצה"ל אי פעם, מלח הארץ, דור שישי בארץ.

 קייזר:"החלטה לא קלה, מצדיע לו עד היום על כך, המפקד האהוב עלי ביותר,       
              הוא, בנדה ורפול, איפוא ישנם עוד אנשים כמו האנשים ההם...  
       בעיני הם היו מלכים ונסיכים, הם ישארובראש ובלב שלי עד יום מותי...    

קרב צנחני גדוד 890 במה שנקרא ה"חווה הסינית"

 הקרב נמשך 18 שעות רצוף לא כולל הטסת הגדוד מאזור דרום סיני.
 חזי דחבש, הראשון שנכנס מגדוד צנחנים 890 והאחרון שיצא.
 גדוד 890 צנחנים איבד בקרב הזה כמחצית מלוחמיו.
 קייזר הגיע קודם בחסות החשכה בג'יפ בודד מול מערך מצרי כבד כדי לאתר מקום להנחתה
 קייזר הכיר את הגזרה היטב עוד מקרבות הבלימה, חילץ פצועים רגלית תחת אש כבדה וחזר וחילץ עד אור הבוקר.
 קייזר ודחבש ספגו אש צולבת, גם מהמצרים וגם מכוחותינו, מה שמכונה בשם "אש ידידותית" מכיוון שמצאו את עצמם בטווח.

 רב אלוף חיים בר לב, מפקד חזית הדרום:
"גורל מדינת ישראל מונח על כתפיכם"...

הפקודה להורדת הצנחנים במה שנקרא החווה הסינית ירדה מרא"ל בר לב ישירות.

מה בדיוק הייתה הפקודה? למה היא ניתנה? האם היא בוצעה במלואה?

היחידי שקיבל וביצע את הפקודה במלואה היה קייזר מאוגדה 143

הפקודה המפורשת הייתה להוריד את כל חטיבת הצנחנים 35 בסיוע טנקים וארטילריה

הפקודה הייתה לכבוש את פאתיה הדרומיים של הדיביזיה ה- 16 המצרית כדי למנוע מהם את שיבוש מבצע הצליחה

מבצע "אבירי לב".

הפקודה של בר לב נתקעה בפיקוד אוגדה 162 ולא חילחלה למטה לביצוע החלק שלהם בפקודה

היכן בדיוק נתקעה הפקודה? מדוע? מה באמת קרה בפועל? כמה זה עלה לנו? וכמה זה עלול היה לעלות לנו?

האם הייתה הפקת לקחים מאז? מה היו ההשלכות של כל זה על עיצוב פניה של מדינת ישראל עשרות שנים לאחר מכן?

מה היו ההשלכות של כל זה על הסכמי השלום שבאו בעקבות מלחמת יום הכיפורים ועד היום?

איך קידמו את הנכשלים ותקעו את המצטיינים?

מדוע, עד היום, בצה"ל, במערכת הבטחון ובמדינת ישראל, החתול שומר על השמנת?

מדוע, עד היום, אין האזרחים וההדיוטות, מבינים מה קורה לנו?

והעכברים חוגגים מתחת לאפו של החתול בתוך המערכת ואפילו מנהלים אותה בפועל?

מדוע כל זה מאד רלוונטי להיום ואינו חלק מהיסטוריה נשכחת?

המפתח לפתרון הבעיות של היום טמון בידיעת התשובות המדוייקות והמלאות לשאלות האלה.

וזה נכון, אבל לא מדוייק, בניגוד לכל הסיכויים, שני קציני צנחנים שרדו את התופת

 ואולי, כדאי מאד, לשמוע, משני קציני צנחנים כאלה, שלדברי איציק מרדכי מתו מזמן

ובאורח פלא, חיים מאד, עדיין...

סרן ירון קייזר וסרן חזי דחבש, גיבורי החווה הסינית

 דבר אחד מאד ברור עכשיו,
 אילו דחבש וקייזר לא היו מחלצים כל אחד את עצמו ואת פקודיו,
 צה"ל לא היה מחלץ אותם ....

...אז איפוא העיטור ואיפוא הקידום של דחבש ושל קייזר איציק?...
לא שכחת משהוא?...

 מידע בסיסי על מה שנקרא החווה הסינית

שועלי מרום     Sky Foxes

 רק אחרי 32 שנה צה"ל מחליט לחקור את הקרב הזה
 המשימה מוטלת על מחלקת היסטוריה של צה"ל
וגם זה בלחץ איומי בג"צ

 בשנת 1973 היו מדינות ערב בשיא כוחן הצבאי

 מגובות בכמיליארד מוסלמים גיבוי מלא

 מגובות בגוש מזרחי אדיר בעוצמתו שכלל את ברית המועצות הטוטליטארית בשיא כוחה

 באלפי טנקים ומטוסי קרב מהחדישים ביותר, רבבות טילים מכל הסוגים

 היה ה 6 באוקטובר 1973 יום הכיפורים

 רוב רובו של הצבא הישראלי נשען על אנשי מילואים

 לא היו אז טלפונים סוללרים ולא תקשורת מחשבים, אלו עוד לא הומצאו אז.

 אפילו טלפונים רגילים לא היו בכל בית

 הקריאה למילואים נעשתה ע"י שליח מאחד לאחד

 שליחים הלכו פיסית מבית כנסת לבית כנסת מבית לבית וקראו ללוחמים בצווי חירום למילואים דחופים

 הערבים מפתיעים בתקיפה רצחנית ביום הקדוש ביותר לעם ישראל עובדה מפתיעה מאד, חסרת תקדים

 הצבא הסדיר הקטן, שהופתע אף הוא, נאלץ לספוג את המכה במלוא עוצמתה ונכנס לקרבות בלימה 

 הצבא הסדיר הקטן נכנס לקרבות בלימה הקשים והמרים ביותר שידע עם ישראל מעודו בכל ימי קיומו.

 נכפתה על מדינת ישראל הקטנה מלחמה אכזרית מאד של לחיות או לחדול

 מלחמה שבה אלפי צעירים מטובי בניו של עם ישראל נפלו מתבוססים בדמם משלמים בחייהם

 הופכים לנכים גופנית ונפשית לשאר ימי חייהם

 המלחמה שנראתה אבודה מראש מקבלת בזכות לחימה עיקשת בצורה יוצאת מגדר הרגיל של הצעירים

 מהפך

 כנגד כל הסיכויים

 מעטים נגד רבים מאד, קטנים נגד אדירים, בדיוק ביחס הפוך ממה שקרה במלחמת לבנון של שנת 2006

 כמו לעצור נחשול של צונאמי עם כפית של תה

 הושג מהפך שהפתיע את העולם כולו

 המהפך הושג בכל החזיתות

 אך המהפך המשמעותי והחשוב ביותר הושג בחזית הדרום מכיוון שאילו חזית הדרום הייתה קורסת

 את המהפך השיג מבצע "אבירי לב" מבצע הצליחה

 בתאריך ה 16 לאוקטובר נערך קרב אחר לא הרחק משם

 קרב הידוע בכינויו

 קרב הצנחנים בחווה הסינית

מדוע היה צורך בצנחנים בחווה הסינית?

לעצור צונאמי בכפית

קייזר, קצין צנחנים צעיר מקבל משימה

להנחית באישון לילה במדבר כשלוש מאות לוחמי עילית צנחנים

מאחת היחידות המפוארות והמהוללות של צה"ל גדוד צננים 890

כדי שיתרסקו על כח מצרי ענק

אשר מנה מעל 10.000 חיילים ומעל 2000 טנקים

מאורגנים במבנה הגנתי

מחופרים בחולות המדבר

מצויידים בציוד יותר משוכלל

מגובים בעליונות אוירית מצרית

לראשונה בהסטוריה נעשית מתקפה כאשר לכחות

אין עליונות אוירית ולהיפך לאויב יש עלויונות אוירית

החיילים המצרים מגובים ברבבות קני תותחים בעלי

עוצמה מאות אלפי טילים מכל הסוגים

ועוד כעשרה רבבות לוחמים מכוחות שכנים שלהם

הצנחנים מפוצלים

קייזר בתוקף תפקידו כמפקד כח מרא"ה של אוגדה 143 מגיע ממבצעים אוגדה 143 אשר מפקדה היה האלוף אריאל שרון

 מדוע הצנחנים מפוצלים ?

כנגד כל הסיכויים
הצליחה בוצעה
ועם ישראל ומדינת ישראל ניצלו
מכיוון שאילו הייתה חס וחלילה מדינת ישראל נופלת
אף יהודי לא היה בטוח יותר בשום מקום בעולם
להיפך

אנחנו רוצים להביא לכם כאן
את סיפורם של שני קצינים זוטרים
סיפורו של סרן ירון קייזר וסיפורו של סרן חזי דחבש
מן הצנחנים
גיבורי החווה הסינית

www.kaisernet.com/red2
כדי שלא יסתירו ממך את האמת
תעבירו הלאה

כשלושים שנה אחרי...

 מפקד אוגדה 143 האלוף אריאל שרון

מתועד בסרטו של ניר טויב אומר בנונשלנטיות משועשעת משהוא בכנס צנחנים:

דני מט בא אלי וביקש את המשימה בחווה הסינית

אמרתי לו, השתגעת? יש שם 12.000 חיילים ו 2000 טנקים...

 קדימה ולבד

כנגד כל הסיכויים
הצליחה בוצעה
ועם ישראל ומדינת ישראל ניצלו
מכיוון שאילו הייתה חס וחלילה מדינת ישראל נופלת
אף יהודי לא היה בטוח יותר בשום מקום בעולם
להיפך
אנחנו רוצים להביא לכם כאן
את סיפורם של שני קצינים זוטרים
סיפורו של סרן ירון קייזר וסיפורו של סרן חזי דחבש
מן הצנחנים
גיבורי החווה הסינית
www.kaisernet.com/red2
כדי שלא יסתירו ממך את האמת
             

    אוגדה 143 עוצבת עמוד האש חטיבה 14     סרן ירון קייזר      מרא"ה                 

סיפורו של קצין הצנחנים שלחם בקרבות הבלימה החל מהיום הראשון של מלחמת יום הכיפורים

הסיפור המלא של הנחתת הצנחנים בעכביש 55, ע"י טייסת 118 טייסת מסוקי הענק "דורסי הלילה" באישון לילה, אי שם במדבר,

סיפור החילוץ משם את מה שנותר מהם אש  תחת בשטח הריגה דיבזיוני.

ג'יפ סיור בודד עושה את דרכו בעלטה על ציר עכביש האסור לתנועה לכוחות צה"ל

קולות נפץ עמומים והבהקי פיצוצים רחוקים מאירים מפעם לפעם את הרקיע השחור

על הג'יפ רכובים ירון קייזר, מפקד כח מרא"ה של אוגדה 143 ואיש צוות

הג'יפ פונה צפונה לכיוון טרטור 42 אל מתחת לאף של הדיוויזיה ה16- המצרית

שם אלפי לוחמים מצריים פרושים במבנה הגנתי מגובים היטב ביתר שלוש הארמיות שלהם

עליונות אוירית וארטילרית שלהם, שקט מהכיוון שלהם, שקט ודממה

השקט שלפני הסערה...
וככה מתחיל סיפורינו:

 18 שעות

סיפורו של

סרן חזי דחבש

מ"מ החוד של גדוד 890

אשר הגיע הכי עמוק לתוך הכוחות מצרים

הטריד את המצרים והגן על לוחמיו כ 18 שעות רצופות

ביקש אש תותחינו על עצמו כדי להרחיק את המצרים

טיווח טנקים וסוללורת ארטילריה

והשמיד עמדות טילים

ספג פגיעות כדורים בקסדה האישית שלו, במימיה ובמצפן

ונותר בחיים.

נכנס הראשון לחווה הסינית ויצא אחרון

שניים נסיך לב אדום

חזי דחבש וירון קייזר חברים ונמצאים בקשר טלפוני יום יומי עד עצם היום הזה 25 לאוגוסט 2005

 חילוץ לאחור תחת אש תופת צולבת של עצמו ושל הלוחמים אשר תחת פיקודו, בדיעבד התברר שצה"ל לא התכוון לחלץ אותם.

 בתמונה למטה:

 סרן חזי דחבש, נשלח לאגף את המצרים, חטף כדור ממקלע כבד בקסדה, במצפן ובמיימיה, הסתער על מתחם של למעלה מ 10.000 לוחמים

 ולמעלה מ 200 טנקים מצריים, טיווח תותחים כבדים שלנו וטנקים והשמיד מטרות, הראשון שנכנס והאחרון שיצא אחרי 18 שעות לחימה רצופות.

 מנע מהמצרים להרוג את פצועים אשר חיים עד עצם היום הזה בזכותו, חילץ את עצמו ואת הלוחמים אשר תחת פיקודו בשלום

 למרות שאיציק מרדכי אמר שהם כבר מתים והוא לא מוכן סכן פלוגה כדי לחלץ מתים.

 שני קצינים שונים קיבלו צל"שים על שחילצו כביכול את חזי דחבש, שניהם שקריים ואלו תעודות רשמיות של מדינת ישראל.

  איציק מרדכי קיבל עיטור העוז ללא עוז, נמצא הרחק מאחור במקום שלא הורגים ולא נהרגים.

מכתבו של לוחם גדוד 890 שלחם בחווה הסינית לקייזר

מכתבו של חזי דחבש לטנקיסטים     011104

 
  שלום לטנקסיטים
 אני יכול לספר, שהטנקים של אהוד ברק ביום ה- 17/10/73 , אותם בודדים שהגיעו עד אליי, פתחו באש תופת על הכוח שלי , משום שחשבו שאנו מצרים.

  האש הייתה נוראית וטנק אחד עסק בצידוד התותח ישירות אלינו.

  מהון להון, לאחר תקלה העברתי לתד"ר חירום חי"ר חש"ן , אשר היה ידוע כרשת "מוסקיטו".

   אני מצהיר בזה בשבועה, כי הטנקיסיטים חדלו את האש מיידית . הוספתי ואמרתי להם האוייב 30 קדימה, אז הפנו את האש לעמדות האוייב . התחילו לירות לשם שינוי   על המצרים ובדיווק אז נפגע הטנק של אשר טל (הטנקיסט) אשר הצטרף אליי ויתר צוותו נסעו ברברס עד לתעלת ההשקייה.

 מסקנה:
 יש בהחלט האזנה לרשת מוסקיטו לפחות על פי נסיוני גם בהתשה ברמת הגולן השתמשתי ברשת זו על מנת לכוון את הטנקיסיטים לאוייב.

                                                                                                                                                                                                חזי
 

חזי דחבש:"ראיתי כל הלילה משהוא בוער אבל לא תארתי לעצמי שזהו אייל רז....

  מאוחר יותר התברר שמה שבער זה לא אייל רז אלא הפגיעה ברימון זרחן שלו, מצבו של אייל רז עצמו לא היה טוב,

הוא שכב עם המעיים בחוץ....

  חזי דחבש טיפל באייל רז תוך כדי התגוננות מהמצרים במשך שעות ארוכות עד חילוצו של איל אז והמשיך

 בלחימה גם אחר כך.
  היום איל רז חי בזכותו של חזי דחבש, הוא חי, הוא ד"ר ומתגורר בארה"ב...

מה זה החווה הסינית?

----- Original Message -----

 עוד דבר על עצמי, נאור,
שים לב לעובדה שחזי דחבש בא עם כל הגדוד 890, אמנם גם זה טרוף, כשלוש מאות איש מול רבבות לוחמים מצריים מצויידים בציוד לראייית לילה, נשק יותר ארוך טווח, מטריה אוירית שלהם ועוד,הוא בא בחצות, הנחתתי אותו.
אני לעומתו באתי אל כל אלה, לבד, על ג'יפ סיור עם עוד איש צוות והסתובבנו להם מול העינים משעה תשע בלילה, שלוש שעות קודם, לבד, מול כל החמורים האלה שלא שכחו לבצע לינץ ולקרוע לגזרים לוחמים שלנו מהמוצבים בתעלה, לך תסתובב לבד מול כל הפסיכים האלה שלוש שעות בלילה ואחר כך עוד תנחית עליהם גדוד צנחנים...:)
כאשר גדודי קומנדו שלהם, כן, גדודים שלמים, מסתובבים בשטח במטרה להשמיד אותך....
ועוד קח בחשבון שאני בן יחיד, אבא ניצול שואה ונכה צה"ל....
אתה יודע כמה אש חטפתי מהם כאשר חזי נתקל בהם? חבל על הזמן, חשבתי שחצי צבא מצרי החליט לפתוח עלי באש, אז לא ידעתי שזה בגלל שחזי נכנס בהם והם נבהלו והתחילו לפתוח באש עם כל מה שיש להם, בני זונה, מהמכת אש הזאת, המ"פ של חזי ומ"מ  3 שאול מילר נהרגו תוך דקות, הסמ"פ אייל רז קיבל כדור ברימון זרחן שלו שהתפוצץ ופתח לו את הבטן, נשאר אחר כך עם המעיים בחוץ עד תחת הגנתו של חזי עד שחולץ, חזי עצמו, חטף כדור בקסדה, עד היום יש לו את הקסדה הזאת עם חור הכניסה וחור היציאה של הכדור, קיבל כדור במצפן וכדור במימיה ועוד חי החמור הזה...:)
אותי הם לא פגעו, סתם הייתי מלא בדם של אחרים, אולי המצרים חשבו שזה הדם שלי והתקמצנו על עוד כדור....:)
ירון קייזר

דוגמא, מופת, דבקות במטרה וגבורה

מה הסיבה שקייזר דרש וקיבל להתייצב בראש חוד החנית?

רפול  רפאל איתן            עוזי יאירי              ירון קייזר

תרומתו והשפעתו של רפול על קייזר כמפקד וכלוחם

עובדות חדשות מעניינות

מן הסתם לא רפול, לא עו"ד אמסטר, לא קייזר ולא מומו לוצקי היו מודעים לעובדות האלו

מאת משה לרר  200205

תודה מיוחדת למר משה לרר על המידע

בדרך אל האור
ביצוע: הדודאים
מילים: חיים חפר
לחן: קובי אושרת

באמונה שבליבי,
באהבה ללא גבולות,
בצדק אשר בקרבי
ובתקוות הכי גדולות
ובמוסר שבלבי
הרם מכל העלילות
היום אני נשבע.

גם אם ארוך מסע הפרך
ואם רבים כושלים אחור,
ביחד נמשיך ללכת
בדרך אל האור.

ובקומי ובלכתי
קורא שלום במלחמה
מול השומעים זעקתי,
מול כל המבקשים דמה,
עם אלה ההולכים אתי
בין אגרופי המשטמה
היום אני נשבע

גם אם ארוך מסע הפרך
ואם רבים כושלים אחור,
ביחד נמשיך ללכת
בדרך אל האור.

ובחיי ובמותי,
בייסורי המלחמות
והקברים באדמתי
ואזכרת הנשמות
ובני ביתך ובני ביתי
מול רסיסי החלומות
היום אני נשבע.

גם אם ארוך מסע הפרך
ואם רבים כושלים אחור,
ביחד נמשיך ללכת
בדרך אל האור.


 זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם ©
 

תגובות, הערות, הערות יתקבלו בברכה  קליק כאן כדי להגיב

 בעקבות הסרט המעצבן הזה של ניר טויב, ובזכות הטכנולוגיה המבורכת של האינטרנט, נוצר קשר מחודש  בין לוחמים שלא נפגשו 31 שנה, מאז המלחמה, הדרכים, פשוט נפרדו.  כך שרצה הקב"ה, וחזי דחבש, מ"מ החוד של 890, וירון קייזר מפקד כח מרא"ה של אוגדה 143 שהנחית אותו,  יצא להם לשוחח בטלפון, בדיוק באותה שעה, בלילה, לאחר 31 שנה, ואז חזי דחבש אומר: שים לב קייזר,  היום, לפני 31 שנה, עוד חמש דקות אתה מנחית אותנו לתנועה הרגלית לחווה הסינית, ואז קייזר אומר לו,  צריך להרים כוסית, וכך, שני המפקדים, כל אחד בביתו הוא, חזי דחבש, בעיר ראשון לציון וקייזר בעיר פתח  תקוה, בקשר דרך הטלפון, מוצאים את עצמם מרימים כוסית להצלחת הקרב שיפרוץ בעוד שתי דקות, ומאחלים  זה לזה בהצלחה וברוך שזכינו לחיות עד היום... קייזר מבקש להרים עוד כוסית לכבוד המשפחות שלנו, מדינת ישראל, צה"ל  ולכבוד שני הבנים של חזי דחבש,   אחד לוחם בצנחנים ואחד לוחם בסיירת גולני, שקייזר גאה בהם במיוחד.   קייזר אומר: חזי, שני אלה, ממשיכים גם את הדרך שלנו, ואני גאה בהם במיוחד.  כמובן שגם משפחתם גאה בהם מאד.  אז שנפגש רק בשמחות ושלא נדע צער יותר.  קשר כזה בין לוחמים, זה קשר שלא ניתן לתאר אותו למי שלא היה שם ולא חווה את מה שאנחנו חווינו.  וחוויית המפגש הזה, בול, 31 שנה אחרי, הייתה מיוחדת מאין כמוה.  זה מה שנקרא, אחים לנשק.   לחייכם הקוראים.
                                      מתוך האתר של ירון קייזר על קרבות החווה הסינית    www.kaisernet.com/ch-si

 חזי דחבש וירון קייזר, שלושים ושתים שנה אחרי, עדיין ממשיכים ללכת אל האור....

ומן הסתם ימשיכו ללכת עד יומם האחרון וגם אחרי זה....

שניים לב אדום.

גדוד 890 - "אפעה"
הוקם בנובמבר 1950, מאוחר יותר הוחלט לצרף אליו את יחידת ה-101, מפקדו הראשון - אריאל שרון
היה הגדוד הראשון והגדול ביותר, נקרא על שם נחש האפעה שהוא הנחש הנפוץ ביותר בישראל.

 ב סרט  "החווה הסינית רשומון"  אריאל שרון, מפקד אוגדה 143 בנונשלנטיות איך בא אליו דני מט מח"ט 55 וביקש את המשימה בחווה הסינית לחטיבה שלו, ואז עונה לו שרון בנונשלנטיות השתגעת? יש שם 12.000 חיל מצרי ו 2000 טנקים מצריים, אז על החבר שלו ואלפים הלוחמים שתחת פיקודו הוא חס אבל את בני הטיפוחים שלו, שלושה ימים  קודם את הגדוד של שונארי שספג שם אבדות כבדות מאד ולשלושה ימים אחרי,  שולחת אוגדה 162 את 300 לוחמי גדוד 890  למוות בטוח עם סיפורי סבתא על ציידי טנקים, ומי נשלח להנחית אותם? ירון קייזר מאוגדה  143 עצמה, ומשמעותו, על דני מט ולוחמיו חס שרון ואילו ירון  קייזר נשלח למוות בטוח? להנחית את 890 ולחלץ את נפגעיהם תחת אש של " 12.000 לוחם ו 2000 טנקים"?
בפעם הראשונה בתולדות צה"ל שצה"ל מאבד חצי גדוד מהגדוד המפואר ביותר שלו בכמה שעות בלבד.
והמשמעות הברורה כאן,  ואין פרוש אחר לזה, שעל החבר שלו דני מט, חס אריאל שרון, אבל קייזר ודחבש נשלחים למוות?
האם גם על עוזי יאירי מח"ט 35,  אמנון שחק ליפקין סמח"ט  35, איציק מרדכי מג"ד 890, דובדבני סמג"ד מחליף, דרורי סמג"ד מחליף,  גיורא איילנד קמב"צ הגדוד חסו? זאת נקודה שצה"ל צריך לחקור, פתאום כל אלה מנהלים את הגדוד מאחורה ויקי לוי מ"פ פלוגה ב' מרגל,
דחבש וקייזר ואחרים קדימה נידונים למוות?
יקי לוי,ומרגל הי"ד, נהרגו, דחבש וקייזר חילצו את עצמם בתום המשימה, לא קודם לכן, כל אלה ש"ניהלו מאחור" מעוטרים בעיטורי גבורה ומקודמים בטרוף,  שחק רמטכ"ל, איציק מרדכי אלוף שלושת הפיקודים ושר הבטחון, גיורא איילנד, אלוף, ראש המועצה לבטחון לאומי...
חזי דחבש וירון קייזר, לא מעוטרים, למרות שעל פעולתם אין מקום לפרשנויות יש להעניק אות העיטור הגבוה ביותר, אות הגבורה, לא מקודמים, במשך 32 שנה, אפילו לא מתקשרים לשאול אם הם חיים, אינם חברים בעמותת הצנחנים, לא מקבלים הזמנות לטקס האזכרה הכללי לחללי הצנחנים ולא לשום מקום אחר?
חשוב לציין שחזי דחבש חשב באמת שהמדובר בכמה ציידי טנקים והופתע, חזי ראוי לכל שבח על פעולתו מרגע שהופתע, קייזר ידע על כח מצרי גדול ובכל זאת פעל,
חזי דחבש היה ידוע כקצין דעתן שמתוכח, ולי, ירון קייזר נראה שאילו חזי היה יודע מראש כמוני לאן הוא נכנס, היה ממרר את חיי הממונים עליו ומפוצץ את הכל אז מתוך אחריות לפקודיו, חזי לא חס על עצמו.
חזי עצמו מאשר עובדה זאת היום בשיחה טלפונית איתי.
קייזר פעל מכיוון שהבין שהמצב המלחמה קשה וצריך לעשות את הבלתי אפשרי ואת הבלתי יאומן לאחר הלקח ההיסטורי של השואה, קייזר דור שני לשואה והלקח ממצדה.
עכשיו ברור כי היחידי שידע על סדר גודל ענק של לוחמים מצריים ולא נרתע וניהל את הקרב שלו מקדימה זה ירון קייזר.
גם אם זה אומר 300 לוחמים רגליים מסתערים על מגרך הגנתי  של 12.000 לוחמים מצריים ועוד 2000 טנקים מצריים מגובים בעוד רבבות, עם שליטה אוירית מצרית, ויתרון בכל מרכיב, ארטילריה, טילים, טווח , ראיית לילה שהייתה למצרים ולנו לא.
יקי לוי נהרג בדקות הראשונות, מרגל נהרג וחזי התעשת מההפתעה שנחתה עליו ותפקד הטוב ביותר שקצין צנחנים יכול לתפקד.
האם עוזי יאירי ידע את כל זה  ולא יכל להשלים עם זה ולחיות עם זה, מכיוון שעוזי היה קצין מאד ערכי, ולכן סיים את חייו בפעולה בסבוי?
האלוף דורון רובין, מג"ד 202 דאז, דרש לחקור את זה ונזרק מהצבא בזמנו ע"י אהוד ברק שהיה הרמטכ"ל.
מן הסתם צה"ל צריך לחקור מאוגדה 162 למטה לחטיבה 35 את כל מי שניהלו את הקרב בצורה מאד לא אופיינית לצה"ל ומוזרה מאחורה, האם ניהלו את הקרב הזה  מאחורה מכיוון שהחליטו להקריב את המפקדים הזוטרים, ולחוס על חיי הבכירים?
האם יתכן שמח"ט 35 ומג"ד 890 ניהלו את הקרב מאחורה ואוגדה 162 לא ידעה מזה ולא אישרה את זה?
גם אחרי המלחמה על פי טענת האלוף דורון רובין  התקדמו המנהלים מאחורה וחבריהם על בסיס סיפורי גבורה בדויים שלא היו ולא נבראו, בנו מיתוס הנשען על "גבורתם" שלא הייתה ולא נבראה,  עשו קריירה שלמה על סמך העיטורים שהמעשה שלשמם ניתנו לא היה ולא נברא ואילו והגיבורים האמיתיים להיפך, גם דחבש וגם קייזר לא עוטרו ולא קודמו וזה לא צרוף מקרים.
אגב, חטיבה 600 בכו בתכנית טלויזיה שהם איבדו יותר לוחמים מכל חטיבת מילואים אחרת 119 לוחמים, אנחנו הסדירים איבדנו כמעט את אותו המספר מגדוד אחד 890 ולא מחטיבה.
קצינת הנפגעים שלהם טענה במצח נחושה שהצנחנים לקחו את כל הדיבור על החווה הסינית לעצמם וזה שקר וכזב, אולי אלו שניהלו מאחורה את הקרב, אצלי אתם מוזמנים לראות במו עינכם: www.kaisernet.com/ch-si
תתקנו אותי אם אני טועה.

 

 מה שאומר אריאל שרון, כי חס למעשה על חייו של חברו דני מט ולכן החליט לא לשלוח אותו למשימה בחווה הסינית מעורר סימני שאלה

מפקד החזית, רב-אלוף חיים בר-לב ז"ל, ומפקדי אוגדה 162, האלוף אברהם אדן ותת-אלוף דב תמרי, נתנו לחטיבת הצנחנים מידע מודיעיני מעוות על המערך המצרי בחווה הסינית, אף שידעו כי בלילה הקודם התקיים שם קרב קשה מאוד של אוגדת אריק שרון, קרב שבו נהרגו 120 איש. לצנחנים נאמר כי הם נשלחים לחסל כמה חוליות של ציידי טנקים שמתחבאים בתעלות החווה. כל זאת למרות שקצין האג"מ של החטיבה סיפק לקצונה הבכירה מודיעין אמיתי על המערך המצרי, בהתאם למידע שקיבל באופן פרטי על הקרב מהלילה הקודם. מפקדי האוגדה ומפקדי החטיבה סירבו להתחשב במידע החדש, ואטימות זו היתה אחד הגורמים העיקריים לאסון.

 היחידי מהצנחנים שידע שמדובר כאן בכח מצרי גדול מאד היה ירון קייזר מפקד כח מרא"ה של אוגדה 143

 וזה מכיוון שהוא הגיע מאוגדה 143 ולא מאוגדה 162 כפי שחטיבת הצנחנים שהנחית הגיעה, אך גם

המידע שבידיו היה רחוק מלהיות מלא, מה כן ידע ירון קייזר?

ירון קייזר סבר על פי המידע שקיבל מאוגדה 143 כי המדובר בחטיבה רגלית מצרית במערך הגנתי,

כאשר כל 15 מטר עמדת נ"ט(נגד טנקים) זה הרבה יותר מאשר חטיבת הצנחנים ידעה, גם זה נראה

כמשימת התאבדות, ירון סבר שהוא עומד להנחית את כל חטיבת הצנחנים אל מול החטיבה המצרית

 המאורגנת במערך הגנתי, ירון סבר שהנ"ט שברשותם היה מסוג תול"ר ( תותח ללא רתע) ולא ידע דבר

על היכולת המצרית בראיית לילה ושהנ"ט היו טילים מסוג סאגר למרות שנתקל בלא מעט מהם עד היום

כך שלמרות שיגע על עליונות מצרית ולמרות שידע על כח מצרי גדול ומאורגן, בפועל הופתע בכח מצרי

גדול בהרבה, דיוויזיה במקום חטיבה, כח משוריין מצרי גדול , טילי סאגר במקום תול"רים, אמצעים לראיית

של המצרים וזה עוד לא כלל עליונות אוירית שלהם, כח ארטילרי גדול שלהם וגיבוי שהיה להן משלוש

ארמיות שלהם כאשר מהצד שלנו במקום חטיבה מלאה, הגיע בפועל רק גדוד 890.

כך שחזי דחבש הופתע מגודל הכח המצרי ונדרש לתפקד מיד בנתונים האמיתיים ושרד,

ירון קייזר צפה לכח מצרי גדול בהרבה ממה שציפה חזי דחבש שחיפש כמה חוליות של צידי טנקים,

אך עדיין הכח המצרי היה גדול לאין ערוך מציפיותיו של ירון קייזר ומצוייד הרבה יותר טוב ומהצד השני

הכוחות שלנו שקיבל להנחית היו הרבה הרבה יותר קטנים מאשר ציפה.

 גל של פרסומים בכלי התקשורת המובילים אחז את המדינה באופן מפחיע ביום ראשון 27 בנובמבר 2005 , ידיעות אחרונות מקצה

   אני כל הזמן רצתי בשטח שבין חזי לתאג"דים(בתי חולים שדה קדמיים)(תחנות איסוף פצועים גדודית, רצתי עם פצועים על הידים, וחלק ארגנתי לוחמים בשטח שירוצו איתם עם אלונקות, כמובן שכל זה תחת אש פראית, דו כיוונית, וכאשר שינו לי מטלה(אני הייתי מפקד כח אוגדתי, כפוף ישירות למפקדת אוגדה 143) וחזי היה בכח גדודי, כפוף למג"ד 890 איציק מרדכי,חטיבה 35 צנחנים, אוגדה 162.

 חזי נסה באיזשהוא שלב לשלוח לוחם לריצה בכיוון שאני פעלתי בו, המצרים נתנו ללוחם לרוץ ובסוף הרגו אותו.
חזי עצמו, עד היום מאשים את עצמו במות הלוחם, רק חזי מאשים את עצמו, אף אחד אחר לא, הוא לא יכל להפקיר פצועים ולרוץ בעצמו ומצד שני, הוא היה חייב לנסות את האפשרות הזאת.

 אני, והלוחם שהיה צמוד אלי, רצנו הנה והנה ועכשיו, בדיעבד, כאשר אני חושב על זה, המצרים ירו עלינו, אבל לא השתדלו במיוחד מכיוון שהם זיהו שאנחנו רצים לאחור עם פצועים על הידים ולא ראו בנו איום מידי כפי שראו בחזי שלא הפסיק לטווח בהם תותחים כבדים, טנקים וכו' חזי השמיד להם מטרות כולל ריכוז טילים שהיו מכוונים עלי, חזי עשה להם כזה בלאגן שמפקד הדיויזיה ה-16 קיבל התקף לב ומת באותו לילה...:) זה אמיתי...
  אגב, שמתי לב לעוד תופעה, אני השתתפתי גם בקרבות הבלימה, ויצא לי לראות שהחבר'ה קדישא הצבאיים הסתובבו בשטח עם שקיות של נילון, מברשות ודברים כאלה, בלי נשק, הם לא התכופפו ולא זינקו לתפוס עמדות, פשוט עשו את עבודתם באדישות כאילו הם נמצאים בתל אביב, חלק מהם היו דתיים מתנדבים בבגדי דתיים שחורים, נראה לי שאפילו המצרים החיות האלה נמנעו מלפגוע בהם בכוונה, יצא לי לשאול שבוי, למה לא הרגתם אותם והוא אמר" הדא אל חכם"... פרושו, הם זיהו אותם כאנשי דת ולא כלוחמים....
אני רוצה להגיד לך, ירי על מנת לפגוע כמו על חזי או ירי לא מכוון כמו עלינו ועל אנשי הרבנות שבלטו עם הזקן, כיפה, ציצית ושהם הולכים באדישות עדיין היו טילים ארוכי טווח מסוג פרוג שנפילתם אקראית, ארטילריה מצרית ולוחמים שלהם שירו ירי פראי בכיוון שלנו.
אגב, כאשר הגעתי ראשון, עם ג'יפ ועוד לוחם כדי לאתר בשטח מקום מתאים להנחתת מסוקים כבדים, המצרים יכלו להוריד אותי ואת הלוחם בקלות רבה, הייתה להם ראיית לילה וטווח לידי יעיל, מן הסתם לא רצו לחשוף את מיקומם המדוייק בשביל איזה ג'יפ מסריח, נראה לי שהם היו מעוניינים יותר בכח שאני מנחית להם מאשר בי.
כך שבשבילי לצאת מהשטח נראה בערך כמו העבודה בתוך השטח, יורים עליך כמו משוגעים עם כל מה שיש להם מכל הכיוונים, כולל כוחיתינו ואתה פשוט שם זין, כמו החבר'ה קדישא ועושה מה שבא לך, כמובן שבלילה הייתה אש כל כך פראית, שישבנו בשקט, אני והלוחם שלידי, מאחורי קפל קרקע, וחיכינו שהם ירגעו קצת, כמו שמחכים שגשם זלעפות יחדל קצת, כולם שם ירו כמו משוגעים עם כל מה שיש להם ודי בהיסטריה,

אז ברור שהצלחתי לצאת במזל, פשוט הלכתי למשימה אחרת תחת אש, ומה אתה חושב? שלאיפוא שהלכתי משם היה שקט? ירו על האמ אימא שלי,
כאילו אני חייב להם כסף ואנסתי את אחותם מינימום.
אולי אתה לא מבין את זה, אבל גם אחרי מה שנקרא הפסקת האש היה על הלוחמים ירי חבל על הזמן עוד חודשים רבים גם בדרום וגם בצפון,
מעוזיה סגל נפצע את אחת הפציעות הקשות בהיסטוריה של צה"ל, חצי שנה אחרי זה, תחת פיקודו של חזי דחבש, בתקופה שנחשבה רגועה יחסית.
העניין הוא, שמה שהתברר לי בדיעבד, רק אחרי 32 שנה, שאילו לא הייתי מצליח לצאת משם לבד, צה"ל הרשמי, לא היה מוציא אותי, הם בפרוש כבר ויתרו על חזי והלוחמים שהיו איתו ועלי, איציק מרדכי אומר את זה בפרוש, זה מופיע בראיון שהעניק למעריב בשנת 1980.
זה בנגוד מוחלט למסורת של צה"ל שלא משאירים פצועים בשטח, לא משאירים הרוגים בשטח ובודאי לא משאירים חיים בשטח שזה הכי גרוע.....
 

 ערוץ 2 חושף: מטוסו של רון ארד נפגע  מהפיצוץ של עצמו בגיחה מיותרת בהחלטת
 מפקד חיל האויר והרמטכ"ל:
 הטייסים פעלו כשורה
 מתוצאות חקירת קצין בודק בדרגת תת אלוף בחיל האויר  עולה:
 הייתה קיימת בחיל האויר טכניקה שבה המטוס משחרר פצצות ומעיף  אותן מהדחף של עצמו, ואז היה נוצר אפקט
 שהמטוס מגיח מהפיצוץ שהוא עצמו יוצר.
 לאחר מקרה רון ארד הפסיק חיל האויר להשתמש בטכניקה הזאת
 
 וזה עוד לא הכל,
 חוקר חיל האויר בדרגת תת אלוף שחקר את הנושא מגלה כל כל הגיחה של רון ארד הייתה מיותרת מכיוון
שהיעד הושמד, בכתבה מראים בברור שהרמטכ"ל ומפקד חיל האויר דאז לפידות, ראו באמצעות
המזל"ט מהבור בקריה בברור שהיעד הושמד ובכל זאת הורו לעוד מטוס, מטוסו של רון ארד לצאת לגיחה
מיותרת ולהשתמש בטכניקה הזאת. והשאר כבר ידוע לכולם.
התת אלוף, חוקר חיל האויר, קובע בודאות כי הטייסים פעלו כשורה !!!

 נשאלות השאלות:
 מדוע הסתירו עובדות אלו מעם ישראל עד היום  16 באוקטובר 2005?
 אגב, בן זוגו של רון ארד, הטייס שחולץ, באורח פלא עדיין רס"ן...:)
 והשאלה השניה המתבקשת:
 מדוע אף אחד עד היום לא לקח אחריות על המחדל הנורא הזה ואף אחד לא נענש, חוץ מכמובן רון ארד עצמו ובן זוגו הטייס שחולץ
 אשר היו היחידים אשר פעלו כשורה...

 מזכיר לכם קצת את סיפור דחבש וקייזר מהקרב בחווה הסינית?
 אולי, אילו סיפור דחבש וקייזר הזה היה נחשף ונלמד בזמן,
 הרבה צרות שהתרחשו אחרי זה היו נחסכות כולל כל עניין רון ארד.
 מכיוון שדבר אחד ברור מאד עכשיו:
 אילו דחבש וקייזר לא היו מחלצים כל אחד את עצמו ואת פקודיו, צה"ל לא היה מחלץ אותם בכלל עד עצם היום הזה ....
לתשומת ליבם של ההיסטוריונים, ד"ר מילשטיין וד"ר ישראל בן דור.
 

 ירון קייזר, מעלה את השאלה באתרו למען רון ארד עוד משנת 1993:
 האם גורלו של רון ארד תלוי בעוונותינו?
www.kaisernet.com/ron-arad/hbron1.htm

 נא לשים לב:
 קייזר לא פעל בכילים של חוקר צבאי, אלא הגיע לכותרת הזאת תוך כדי לימוד תנ"ך בספר ישעיהו !!!
 האתר משודר ברציפות במשך 12 שנה עשרים וארבע שעות ביממה ולא זכה כמעט לתגובה או להתייחסות !!!
 עכשיו התשובה ברורה וחד משמעית, כן,
 גורלו של רון ארד תלוי בעוונותינו !!!
 
 לתשומת לב עם ישראל,:
 אולי כדאי להביא את קייזר שיחקור פעילות מבצעית באמצעות התנ"ך...:)
 

כשלושים שנה אחרי...

 מפקד אוגדה 143
האלוף אריאל שרון

מתועד בסרטו של ניר טויב
 אומר בנונשלנטיות משועשעת משהוא בכנס צנחנים:

דני מט בא אלי וביקש את המשימה בחווה הסינית

אמרתי לו, השתגעת? יש שם 12.000 חיילים ו 2000 טנקים...

Sunday, October 30, 2005 2:26 PM

לאלוף עמידרור הנכבד.

 כטניקיסט ותיק שלחם במלחמת ששת הימים בגדוד הפטונים הראשון של צה"ל גדוד 79 במסגרת חטיבה 7 בקרבות הקשים בצומת רפיח , ג'יראדי ועד בואכה תעלת סואץ , שירת ברוב מלחמת ההתשה בתעלה והשתתף בעשרות תקריות לחם במסגרת חטיבה 600 ו14 בקרבות מלחמת יום הכיפורים כולל בליל הבלהות 14.16.10 , אני מודה ומתוודה שאין לי מושג קלוש לגבי פעילות סיירת מטכ"ל ומדיניות חלוקת הצ'לשים שנהוגה ביחידה, אבל סביר להניח שבגלל אופי הפעילות והעובדה שאני מעריך שכל מפקדי הצבא הבכירים, מכירים כל קצין בסיירת מטכ"ל לפחות עד רמת  ראש צוות ,הרי שברור שלחברה האלה הרבה יותר קל לקבל צ'לשים מאשר ללוחם ממוצע אפילו שהוא עשה מעשה גבורה , אבל בהיעדר לובי וכ"ו סיכוייו פחותים בהרבה.

אך בניגוד לאי הבנתי והכרתי את סיירת מטכ"ל ,יכולים להעיד כל אלה שמכירים אותי שבטנקים יש לי הבנה שהיא מעל הממוצע אפילו בין גנרלי השריון ...

אהוד ברק בתוקף הכרותו את המטה הכללי נמצא בפרוץ המלחמה בחו"ל , לאחר שעשה הסבונת לשריון שמכשירה אותו לכל היותר לפקד על מחלקת טנקים.

אבל היות והבחור ניחן בחושים חדים , ברור לו שבמידה והוא יחזור להלחם בסיירת הרי שדבר לא יצא לו מיזה הקריירה לא תתפתח ,  כי משקלם הסגולי  של רוב הסיירות במלחמת יום הכיפורים לא השתווה למשקל של שתי מחלקות טנקים ולכן הוא מבין שהוא  חייב להיות לפחות מג"ד שריון או חיר"מ.

ואז בקשריו הענפים במטכ"ל בתוקף תפקידו כמפקד סיירת מטכ"ל הוא "מסדר" לעצמו מינוי של מג"ד טנקים , בספרו שיצא לאור בעריכת בן כספית ואילן כפיר הוא מתואר שהגדוד יצא למלחמה מג'וליס עם הרכב מלא שכלל טנקי צנטוריון ופטון מה שלא היה ולא נברא.

בראיון שנתן אלוף משה סוקניק עם פרישתו מצה"ל הוא מעיד שהגדוד לפני שירה פגז אחד מנה 14 טנקים , 14 טנקים עם כל הכבוד זה לא גדוד זה פלוגה מתוגברת..

במידה ותנתח את נסיונות החילוץ של גדוד 100 בטירטור 42 תוכל לראות בעצמך שמשקלו הסגולי של הכוח ,שחלק מההסטוריונים מתעקשים לקרוא לו גדוד שאף לאפס..

ומיד לאחר המלחמה מקבל ידידנו פיקוד על גדוד סדיר בחטיבה 460 , לגבי תפקודו כמג"ד רצוי שתקרא את ספרו של יוסי פלד שהיה מח"ט 460 לאחר המלחמה ולמרות התפקוד העלוב והלא מקצועי הוא מקבל מספר חודשים לאחר מכן מינוי על חטיבה סדירה חטיבה 401 , שהבדיחה שרווחה אז בסיני ששינו את מספר החטיבה ל400 משום שמפקד החטיבה החבר ברק במקום להתעסק בעיניני החטיבה שהה חלק זמן מזמנו במטכ"ל , מה יש  למח"ט שריון בסיני לחפש במטה הכללי?

ובפרק זמן של פחות מ5 שנים הופך המוסב למפקד אוגדת מילואים 143, כמ"מ באחד הגדודים של חטיבה 600 אני יכול להעיד שלבחור לא היה מושג בטנקים ,מפקד אוגדה שמתמוגג מנחת בתרגיל על כך שטנקיסטים פוגעים במטרות בגודל צוללת מטווח 400 מטר פשוט לא מבין בטנקים.

אבל היות ואהוד ברק ,יש רק אחד, ולמרות תפקודו הכושל ,הוא  מתמנה למפקד אוגדה סדירה ואת כל התפקידים האחרים שבהם הוא שירת , עד לתפקיד רמטכ"ל כל אחד מאיתנו יודע.

אשמח לקבל את תגובתך.

בברכה

דני קריאף
 

הדבקת המילה רשומון לחווה הסינית ,אינה אלה נסיון נואל של משכתבי ההיסטוריה שנחשפו, לנהל קרבות מאסף בחושפי האמת ולטעון כאילו השקרים שהפיצו במשך שלושה עשורים אינם אלא סוג של אמת אשר תלויה כביכול בעיני המתבונן, על הקורא הנבון להתעלם מקרב הסחה מאסף זה על דעת הקהל ולהבין כי אמת הייתה שם רק אחת ושום שקר לא יכול לקבל שידרוג לדרגת "האמת היא בעיני המתבונן" במקרה הזה ברור כי טענת "האמת היא בעיני המתבונן" אינה אלה שקר, כזב, הטעיה ואפילו הוצאות דיבה,שום רשומון לא היה בחווה הסינית, הייתה שם רק אמת אחת, צריך לדעת רק את מי לשאול. טענת הרשומון באה רק כדי לבלבל הדיוטות, לזרוע ערפול ובלבול כדי להקשות על מפרסמי האמת לפעול.
הרגשת הרשומון השקרית נובעת גם מתחקיר חובבני של יוצרי הסרט אנשים שאין להם מושג מה קרה שם וכדי להצדיק את
חובבנותם אשר גרמה לכך שאי אפשר להבין מהסרט שלהם שום דבר ממה שקרה בחווה הסינית באמת, במקום לומר ראיינו אנשים שאין להם שמץ של מושג ירוק על מה הם מדברים, מנסים לתת לגיתימאציה בתרוץ העלוב  של רשומון, לא היה שם שום רשומון הכל ברור.
גם תרנגולת עיוורת מוצאת לפעמים גרגיר
בסרטו של ניר טויב, מציג ניר טויב, לא בכוונה את עדות המפתח להבנת תופעה שלא חשבנו שיכולה להתקיים בצה"ל אפילו,
ניר טויב הלך וצילם כנס צנחנים שם דיבר אריאל שרון מפקד אוגדה 143 דאז, אריאל שרון אומר שם דברים ברורים מאד ,
שאינם משתמעים לשתי פנים ובוודאי לא להרבה פנים אלא אם כן המתבונן הוא מטומטם לחלוטין.
בעדות מצולמת זאת, עומדת האמת הפשוטה העירומה, חשופה וגלויה שיותר ברור מזה לא יכול להיות,
מספר אריאל שרון בנונשלנטיות משועשעת:" דני מט בא אלי וביקש את הקרב על החווה הסינית, אמרתי לו, השתגעת? יש
שם 10.000 חיילים ו 2000 טנקים...".
מה שנסתר מעיני הדיוטות כאן אלו העובדות הפשוטות:
אריאל שרון חס על חייו של חברו אשר פיקד על 3000 לוחמים תחת האפשרות הזאת הוכנסו 300 לוחמים בלבד אל מותם הודאי, וכאן רק
צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות, על חייו של מי חסו עוד, מדוע לא חסו על מי שלא חסו, מי בנה אחרי זה קריירה
שהתבססה על שקרים ומגיעים בקלות רבה לתשובות לכל שאלה, לא צריך להתאמץ, בשביל זה אנחנו כאן, אנחנו עשינו
בשבילכם את כל העבודה, כל מה שנותר לכם לעשות זה רק לקרוא, ואתם תוכו בתדהמה מהתגליות ש לפרסם אותם...

 אכן נכון !!
חבר מגן על חבר, צל"ש אותי ואצל"ש אותך, המלץ עליי ואמליץ עליך. איך עושים מפשלה צבאית-- הצלחה !!?? הדבר נורא פשוט מחלקים צלשי"ם על דבקות במשימה , על נהיגה בטנק, על ביצוע משימות שהיו בדיוק החובה של המצול"ש על פי תפקידו, (ראה, הצל"ש הגבוה שקיבל מרדכי על ארגון הגדוד, לאחר הקרב , מינוי שני מפקדי פלוגות במקום אלו שנהרגו ) ואת זאת עושים באמצעות וועדת עיטורים, חאפלאיסטית בתיעוד רשלני , בחקירה שטחית, מבלי להצליב עדויות ולפני שהאירועים שהיו באמת בקרב נחקרו ולפני הפקת הלקחים. אחרי זה דואגים שהתיעוד הרלבנטי יאבד, או מי מהמעוטרים שיש לו ידיעה על האמת, במירוץ שלו למעלה בקריירה נהיה המעוטר בעל סמכות שבכוחו להעלים את אותם פרוטוקולים.
הפתרון האולטימטיבי, חקירת קרבות יהיו על ידי גוף חיצוני ובלתי תלוי בצה"ל בכלל [אינני יודע אם מבקר המשטרה הינו דומה טובה ואינני יודע אם מבקר מערכת הבטחון מספיק לכך].
גוף כזה קיים !!, שמו "הפורום האזרחי לתחקור קרבות והפקת לקחים", אלא שאין לו גישה לחומרים ואין לו סמכות כל שהיא. ומצער הדבר שכך הוא! הממשלה צריכה להקים גוף בלתי תלוי , לתקצבו, אשר יחקור מה באמת קורה בצבא ובפעולות הקרביות והלא קרביות , באופן קבוע 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה.
עיקר שכחתי, כאשר מתגלות הפשלות והשקרים, יש את המילה החדשה שנכנסה לשימוש נרחב באדיבותו של דב תמרי וניר טויב "ראשמון", מונח שכל תפקידו "קבירת האמת" פשוטו כמשמעו

חזי
 

הערת ירון קייזר:

אני מתנגד בתכלית ההתנגדות להצעתו של חזי להפקיע את חקירת הקרבות על ידי הצבא לטובת גוף אזרחי,

הפקעה שכזאת מהוה ויתור מראש על דרישת יושרה מהצבא, 

ברגע שנוותר על יושרה בצבא אפשר לוותר גם על כל הצבא.

ומצד שני, מי תוקע בידינו שגוף אזרחי לא ילקה בשחיתות באיזשהוא שלב?

בהכירי הכרות קרובה את הפורום האזרחי עליו ממליץ חזי דחבש בחום, חשוב להדגיש,

יש בו אנשים רעים, טפשים, אטומים, שקרנים ומוציאי דיבה אשר לא הייתי מעז להפנות את גבי אליהם

אפילו לשניה אחרת, לעומתם, אני יכול להיות מליץ יושר על קצין, היסטוריון במחלקת היסטוריה,

וגם חזי עצמו יאשר את דברי, קצין שהוא אמין וישר ומקצועי מאין כמוהו,

אם מישהוא רוצה ללמוד יושרה מהיא שילך אצלו, המדובר ברס"ן ד"ר ישראל בן דור,

אשר הופקד מטעם מחלקת היסטוריה של צה"ל לחקור את קרבות הצנחנים בחווה הסינית,

גם אני וגם חזי עצמו, כמו כל אחד שבא במגע עם האדם הזה, סומכים עליו בעיניים עצומות.

ולעומתו, אלה שהמלצתו של חזי כוללת אותם בפורום האזרחי, אינם ראויים לחקור שום דבר.

אני, ירון קייזר, בניגוד לעמדתו של חזי דחבש המוצגת כאן למעלה, לא הייתי מוותר על הדרישה

ליושרה מהגורמים בצה"ל אשר אינם פועלים כשורה.

לדעתי, בניגוד לדעתו של חזי, יש לחליף בצה"ל את כל מי שלא מסוגל ליושרה מוחלטת,

ולא להחליף אנשים חסרי יושרה בצה"ל באנשים חסרי יושרה מהתחום האזרחי.

ירון קייזר

  האלוף במילואים עמוס גלעד, המשמש היום כראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון ראוי לצל"ש. הוא האיש שהעז ללכת כחלוץ לפני מחנה התשושים והסחוטים ומעורערי העצבים והיורדים במשקל, אלה שלקו בגופם ובנפשם בגלל תנאי חייהם הלוחצים והמדכאים; הוא שתובע את עלבונם ואת זכויותיהם. היה מצער לקרוא בעיתון על מצב בריאותו, אבל היה מעודד להיווכח שהוכרה נכותו לאחר מאבק משפטי ממושך.

  עכשיו אין עוד ספק שנפתח פתח תקווה גם לחיילים פשוטים, שלא זכו להתאלף, כל מי ששירתו בלבנון ועדיין משרתים בשטחים, כשהם "מצויים במתח ובכעס", ושירותם מתאפיין ב"אורח חיים אינטנסיווי, חוסר שינה, תורנויות רצופות של עד 30 שעות, ארוחות לא סדירות והקפצות כמעט בכל לילה"; והוא נפתח גם לאותם קצינים צעירים שנאלצים "לקבל החלטות גורליות של קצין בדרגת אלוף, והם שרויים בחרדה גדולה ובלחץ נפשי, מתהלכים שטופי זיעה וסחוטים גופנית"; שמשמיעים את "דעותיהם בחריפות ותוך סערת רגשות עזה, אלא שהן נופלות על אוזניים ערלות, והדבר גורם להם לתסכול ולמתח רב" (כל הציטטות לקוחות מתצהירו של גלעד לבית המשפט. י"ש)

 במשך 32 שנה לא נערך אף דיון טלויזיוני, צה"לי, לימודי אקדמאי, לימודי בבתי ספר

בהשתתפות הפאנל הרלוונטי ביותר, ירון קייזר, חזי דחבש ומוטי אשכנזי.

 103 אייטמים תקשורתיים ביום על נינט טייב, אפס אייטמים על קייזר, דחבש ואשכנזי כפאנל אחד

 במשך 32 שנה.

 דיון בערוץ הראשון על החווה הסינית בהשתתפות אביגדור קהלני ועיתונאית טל בשן מהערוץ הראשון, משודר בלופ כל הלילה

 מה הקשר שלהם לחווה הסינית? מדוע לא מראיינים את האנשים המעורבים באמת?