|
|
Kaisernet.com היסטוריה
צבאית |
|
|
30 ינואר 2007 |
|
|
 |
|
|
|
"החווה
הסינית" |
|
|
|
 |
 |
|
|
|
|
|
|
"תצפיות" |
|
| |
|
עניין התצפיות נראה זניח בכל הקשור
לקרב הצנחנים בחווה הסינית אבל הוא לא זניח, בהחלט לא. |
|
מה זה
תצפית: |
|
עמדה אחורית ניידת, מצויידת באמצעים
לראייה ארוכי טווח. |
|
מה תפקיד התצפית?: |
|
לשמש עוד סוג של העיינים של המג"ד,
עיינים משוכללות וחכמות הניהול קצין, אשר מסוגלת לאתר בעיות |
|
המתפתחות בקרב וגם לדאוג לפתרונן. |
| |
|
בקרב הצנחנים ב"חווה הסינית" תצפית מתפקדת יכלה להציל חיים ואכן כך קרה, אבל... |
|
ויש כאן "אבל" גדול מאד, יותר מידי מאוחר, יותר מידי
קצת, ולא ע"י מי שהיה מיועד לכך במקור. |
| |
|
עובדות: |
|
כח צנחנים בסדר גודל של גדוד,
הונחת בלב המדבר כדי לבער בעיה של משמידי טנקים מצריים אשר |
|
השמידו בשריון הישראלי מבלי
שלשריון הישראלי היה מענה אחר. |
|
הטילים האני טנקים המצריים,
מסוג "סאגר", שהיו הפתעה בזירה, הגיעו לטווח של 3.5 ק"מ. |
|
טווח תותחי הטנקים הישראליים
היה פחות מ 2 ק"מ. |
|
אם להוסיף לזה: עליונות
אוירית מצרית באזור, עליונות ארטילרית מצרית, |
|
ויחס כוחות עדיף בהרבה של
המצרים, |
|
לא נותרה אפשרות אחרת מלבד להביא
צנחנים שיתקרבו רגלית וישמידו את הטילים המצריים על משגריהם. |
|
לכן, כח צנחנים מהמובחרים בצה"ל של בסביבות 300 לוחמים,
הונחתו באישון לילה אל מול כח אדיר של: |
|
למעלה מ 10.000 לוחמים מצריים , אשר ישבו במגננה ולמעלה
מ 2000 טנקים מצריים |
|
מגובים בעליונות אוירית מצרית,
לראשונה מאז מלחמת השחרור שצה"ל לא בעליונות אוירית, |
|
ארטילריה מצרית אדירה וצבא של
אלפי טילים מצריים מכל הסוגים. |
| |
|
כח המנחנים הוטס במטוסי
הענק "הרקולס" מאזור דרום סיני עד ל"טסה", |
|
ומ"טסה" במסוקי הענק
מסוג "יסעור" עד לציר עכביש נקודת ציון 55 |
|
משם על הצנחנים היה
לצעוד רגלית, בחולות המדבר, בלילה, לכיוון ציר "טרטור" נקודת ציון 42 |
|
כדי לחתור למגע עם
המצרים. |
|
גדוד הצנחנים
בפיקודו של סא"ל איציק מרדכי, |
|
תחת פיקודו של
אל"מ עוזי יאירי הי"ד מפקד חטיבת הצנחנים. |
|
מוכפף לאוגדה 162
בפיקודו של האלוף אברהם אדן(ברן), סגנו היה תא"ל דוביק תמרי. |
|
על מבצע ההנחתה,
מהקרקע וחילוץ הפצועים הרבים תחת אש הופקד, סרן ירון קייזר, |
|
מפקד כח מרא"ה של אוגדה 143 אשר הייתה בפיקודו של האלוף
אריאל שרון, |
|
בו בזמן, החלה
אוגדתו של אריק שרון בצליחת התעלה, באזור ה"תפר" שבין הארמיות המצריות, |
|
ועל אוגדה 162 אשר
נעה אחריה הוטל לשגר את הצנחנים ל"חווה הסינית" כדי לאפשר את הצליחה. |
| |
סרן חזי דחבש, ניווט את הגדוד
כולו. |
|
על סרן חזי דחבש, מ"מ מחלקת החוד של גדוד 890 הוטלה
מלאכת ניווט הגדוד כולו והוא צעד בראש. |
| |
סרן ירון קייזר, היה שם קודם, כדי להכין את
הנחיתה ולהתכונן לחילוץ הפצועים המאסיבי תחת אד כבדה. |
|
סרן ירון קייזר, היה שם קודם, כדי לארגן את מבצע
הנחיתה מהקרקע ולהתארגן לפינוי הנפגעים הרבים
תחת אש תופת. |
| |
|
כאשר כח הצנחנים נתקל באישון לילה בהפתעה עם הכח
המצרי הענק, כחצי גדוד צנחנים נפגע קשה. |
| |
|
רק לוחם אחד מהמסייעת, גורי ששון, אשר שרד איכשהוא, פצוע
קשה, עם המעיים בחוץ, בהכרה, |
|
ללא משכחי כאבים, ניצל בזכות תצפית, אשר זיהתה אותו
בתור "גופה" שזזה, |
|
ושלחה נגמ"ש, אשר
באומץ לב חילץ את גורי ששון. |
|
גורי ששון, חי עד
היום והגיע לדרגת סא"ל. |
|
אבל גורי ששון לא
ניצל בזכות ה"תצפית" של הצנחנים בפיקודו של סגן גיורא איילנד |
|
אלא בזכות תצפית של השריון.... |
|
סרן יקי חיימוביץ מהשריון, אשר תיצפת על הטנקים
הקדמיים של גדוד 100 אהוד ברק
היה המפקד |
|
שלהם, לא
נכח במקום התקפל לאחורה לאחר שחברו שלקח איתו כחמישי בטנק, ספג פגיעה ונהרג. |
|
סרן יקי חיימוביץ
מהשריון, |
|
זיהה את הצנחנים שהיו במצב של:"גופות זזות:" |
|
במבצע נועז, לקח נגמ"ש
בודד שעט אל מול הכוחות המצריים ושלף את גורי ששון,
|
|
שהיה עם המעיים בחוץ, אבל עוד חי.... |
|
עבור, שיקו(משה) כחלון, מילס, וחבריהם זה היה כבר מאוחר מידי, הם
כבר לא היו בחיים, |
|
לאחר
שדיממו למוות במשך שעות ארוכות ללא משכחי כאבים. |
|
כדי לחפות באש על כניסתו הנועזת בנגמ"ש, אירגן אש ארטילרית כבדה על המצרים |
|
האש הזאת כמעט והרגה את דחבש וחבריו אשר היו קרובים מידי למצרים. |
| |
|
מתוך כחצי גדוד פצועים והרוגים, רק 40 לא שבו
והשאר כ 110 לוחמים, נפצעו קשה |
|
אבל חולצו רגלית, תחת אש, ע"י קייזר וכח
מרא"ה אשר תחת פיקודו שנה במתחם הזה, |
|
לוחם אחד בלבד... |
| |
|
עדותו של יורם פרידמן, חובש קרבי בתאג"ד. |
|
"ראיתי את קייזר נכנס לתאג"ד עם פצועים....". |
| |
|
התצפית של גיורא איילנד, אם הייתה, יכלה להציל, אולי לוחמים נוספים. |
|
ההסתייגות נובעת
מכך שהייתה אש כבדה בשטח והמחלצים יכלו להפגע גם הם. |
|
קייזר מעיד שלא
הצליח להגיע לאזור פצועי המסייעת תחת אש צולבת כבדה מאד שניתחה עליו. |
|
לכן, הישועה היחידה שיכלו לצפות לה, היא זיהויים
ע"י התצפית שתשלח חילוץ מהגדוד, מהחטיבה |
|
או מאוגדה 162. |
| |
|
מתים או לא
מתים, זאת השאלה |
|
|
איציק מרדכי: "אין לכם מה להיכנס לשטח, כל מי שנשאר שם
מת מזמן...". |
|
איציק מרדכי
לחזי דחבש במכשיר הקשר בעיצומו של הקרב: "אני לא אסכן פלוגה כדי להציל
אתכם...". |
| |
גיורא
איילנד, שתיקה ארוכה, ארוכה מידי... |
| |
|
בכל פעם שאיציק מותקף על עניין הפקרת הפצועים המדממים
בשטח למוות, |
|
הוא משליך את העניין על גיורא איילנד. למרות שחזי צעק לו
את המצב במכשיר הקשר, |
|
ה"גופות
זזות" זה העניין של התצפית, תשאלו את
גיורא... |
| |
|
שאלנו, חזי
וחבריו שאלו במכתב רשום, כאשר גיורא היא מפקד המכללה לבטחון לאומי בדרגת אלוף. |
|
מכתב
רשום מתאריך ה 16 ביוני 2004 אשר לא זכה לתשובה עד עצם היום הזה. |
| |
|
מכתבו של ירון
קייזר לסרן שגיא איילנד, קצין חי"ר ובעל תואר בהיסטוריה, בנו של גיורא איילנד |
שגיא היקר,
אתה המלך,
אני שמח מאד על הקשר שנוצר ביינינו,
גם אתה הכנת לי הפתעה קטנה שאתה גם מתעסק בהיסטוריה, וספציפית בקרב הזה,
לי ולחזי יש מידע שאין לאף אחד מכיוון שהיינו הקצינים הכי קדמיים בשטח שנשארו
בחיים ובכלל.
יש שאלה שמאד מטרידה אותנו, האמת היא שאני לא כל כך הייתי מודע למשמעותה, אבל
חזי כן והוא ניסה ליצור קשר עם גיורא ואפילו שלח לו מכתב רשום כאשר גיורא היה
מפקד המכללה לבטחון לאומי ולא זכה לתשובה, לתשובה הזאת יש משמעות רבה לגבי
התנהלותו של איציק מרדכי באותו קרב,
השאלה היא פשוטה ואשמח אם תוכל להשיג מגיורא את התשובה אליה:
באיזה שעה, עזב גיורא את התצפית, לשאלה הזאת יש משמעות רבה מאד, מכיוון שאיציק
התייחס אלינו כאל מתים כאשר היינו עוד חיים,
החבר'ה מהמסייעת שיקו כחלון שמת מאבדן דם אבל אז עוד היה חי, גורי ששון שהיה עם
המעיים בחוץ אבל חי עד היום, הצלחנו לחלץ אותו,
איציק מרדכי הפקיר אותנו בשטח הריגה דביזיוני, בציפרניהם של למעלה מ 10.000
חיילים מצרים ולמעלה מ 2000 טנקים,
עליונות אוירית שלהם, ארטילריה וטילים באלפים על הראש ואש צולבת גם מכוחותינו
אשר ירו בחזרה על המצרים מעל הראש שלנו כולל טנקים מגדוד 100 של אהוד ברק שהיה
מאחורה, במצב הזה כשהמלים של השיר של בית הבובות, סיגפו, מה זה מתאים..:)
אנחנו במצב של:
"פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד עולה זיכרון ישן
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד אור עולה ומראה לאן..."..
איציק אומר: "אין לכם מה להיכנס לשטח, כל מי שנשאר שם מת מזמן...".
למעריב בשנת 1980 אומר:"אמרתי לחזי דחבש שאני לא מוכן לסכן פלוגה בשביל לחלץ
אתכם..)..
אז ההתמרמרות שאתה הזכרת נובעת מזה שהפקירו אותי ואת חזי ואת החבר'ה מהמסייעת,
את הלוחמים אשר תחת פיקודינו למות בשטח כמו כלבים,
חברה כמו כחלון ומילס מהמסייעת היו חיים ואיבדו דם למוות.
שיא החוצפה ששני אנשים שונים קיבלו צל"ש על שחילצו כביכול את חזי דחבש, שניהם
שקר,
ולהוסיף חטא על פשע, אני וחזי, לא עוטרנו ולא קודמנו...:)
ויש כאן שאלה שמאד חשוב שתשיג לעצמך ולנו את התשובה עליה, עד איזה שעה נשאר
גיורא בתצפית,
בכל פעם שדחבש וחבריו תקפו את איציק על שהפקיר לוחמים פצועים בשטח לחסדי
המצרים, השתמש איציק בגיורא כעלה תאנה ואמר:
מה אתם רוצים ממני, השארתי את גיורא בתצפית עליהם, שגיא היקר, עם כל הקושי
שבדבר, לא אסתיר ממך, ישנן שמועות ואני מדגיש, שמועות, עד שנשיג אם בכלל,
עדויות של ממש), שהתצפית ישנה בכלל ולכן לא זיהתה שהלוחמים המפוצצים בדם אמנם,
אבל עדיין חיים,
ישנן שמועות ואני מדגיש, שמועות(עד שנשיג אם בכלל, עדויות של ממש), שבגלל האש
הכבדה שספגה התצפית, היא התקפלה למדרון אחורי ולכן לא ראתה כלום.
לכן, חשובה מאד עדותו של גיורא עצמו, האם הוא תיצפת בפועל או שעקב אילוצים של
אש כבדה לא תיצפת בפועל וירד למדרון אחורי או משהוא אחר.
חשובה מאד גם עדותו, עד איזו שעה תיצפת.
אז אשמח מאד אם תוכל לשאול אותו, אני, כאשר פגשתי אותו, לא שאלתי אותו, מכיוון
שאני הייתי מפקד כח מרא"ה של אוגדה 143(אריאל שרון) הם 162 ברן ולא ידעתי על
התצפית הזאת בכלל 33 שנה.
אבל אני בהחלט צד בזה, גם הייתי אמור לההרג בגלל הנקודה הזאת, וגם, צה"ל חוקר
את הקרב הזה, רק עכשיו, התחילו בשנת 2005, ועדותהתצפית הייתה מחזקת את עדותי על
החילוצים הרגליים שעשיתי אני תחת אש תופת.
אם אתה שואל את עצמך את השאלה הבאה:
אם צה"ל הפקיר אתכם ואת הפקודים שלכם, איך יצאתם חיים?
התשובה היא:
חזי המפגר, עשה מעל איציק עקיפת סמכות ישר לעוזי יאירי המח"ט אשר הקצה לחזי שתי
סוללות תומ"ת 155 מ"מ,
חזי טיווח אותם על המצרים הבני זונות שבאו לדוג אותו ואת הפצועים הכלבים האלה,
שהוא דגר עליהם בשטח מדברי פתוח, בבור של פגז,
חזי המאנייוק גם טיווח אותם על מטרות מצריות ועשה להם שמה שפטים(מפקד הדיויזיה
ה -16 המצרית) חטף התקף לב ומת באותו לילה, חזי גם טיווח עליהם את הטנקים
הקדמיים של אהוד ברק, אשר עזב אותם מול פני האויב והתקפל אחורה, אחרי שהחבר
שלו, שהוא לקח חמישי בטנק, חטף פגיעה קשה ונהרג, על זה יש עוד סיפורים מדהימים,
הם בהתחלה באו לצודד על חזי, למה שהוא שחור, תימני, ישב בתוך המצרים..:)
חזי נאלץ להפעיל נוהל חירום "מוסקיטו" חדל את הצידוד שלהם לעברו וטיווח אותם על
המצרים המטומטמים עד שהם עצמם נפגעו,
הס"מ של סוקניק(היה מ"פ אצל אהוד ברק בגדוד 100) עף החוצה מהטנק שלו שנפגע,
איבד עין וספג פגיעה טובה ברגל,
ואז, נחש מה, אתה יודע מה עושה החזי המטורף הזה? יוצא מהבור של הפגז שלו ורץ
להביא את אשר טל לבור שלו, בזכות חזי גם אשר טל חי היום, הוא פרופסור, גם איל
רז, גם היה עם המעיים בחוץ..:) היום הוא חי, ד"ר בארה"ב,בקיצור, לפני שאני אספר
לך את הסיפור המלא ואת כל הקטעים שרצו שם, ותאמין לי, רץ שם סרט הוליוודי של
שפילברג, מה שפילברג...:) שפילברג בעצמו עוד לא ראה סרט כזה..:)
אז בנתים, חשוב מאד, להוציא מגיורא, עד איזה שעה הוא אייש את התצפית אם בכלל?
מה הוא בדיוק ראה?
למה שאחרת חלק מהקללות שעפות לכיוון של איציק נופלות עליו, על גיורא,.
אגב אני מדגיש, אני לא ועדת חקירה ולא בית משפט של שדה, חס וחלילה, תקלוט, אח
שלי, גם אתה,
כקצין חי"ר, אילו היית במצב שלי ושל חזי, היית מת לדעת האם גיורא אכן תיצפת?
אם כן, עד איזה שעה? אם לא, למה לא? אם כן, מה לכל הרוחות הוא ראה?
עכשיו שאתה גם קצין חי"ר וגם היסטוריון, אני בטוח שגם אתה רוצה לדעת את התשובות
לשאלות האלה.
אתה המלך..:)
ירון קייזר
ברשותך:
העתק לחזי דחבש
העתק לד"ר ישראל בן דור, החוקר הרשמי של צה"ל מטעם מחלקת היסטוריה. |
| |