|
|
Kaisernet.com מורשת
יזכור |
| |
| |
|
 |
 |
|
|
|
רס"ל משה שמואל
פיינשטיין הי"ד |
| |
|
נפל בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים |
|
בן 21 היה במותו. |
| |
|
משה פיינשטיין היה חברו הטוב ביותר והקרוב ביותר של ירון
קייזר |
|
שניהם היו רצים למרחקים ארוכים בתקופת הזוהר של הפועל פתח
תקוה |
|
מכיוון ששניהם התנגדו לערוב פוליטיקה בספורט |
|
ירון קייזר הקים לאחר מותו של משה |
|
עמותת ספרט על שם משה פיינשטיין |
|
אגודת משה |
|
אותה הפעיל במשך כ 15 שנה בהתנדבות מלאה |
|
מאות ממיטב בני הנוער נמשכו לפעילות בעמותה הזאת |
|
רובם סיימו את שרותם הצבאי כקצינים ולוחמים ביחידות המפוארות
ביותר בצה"ל |
|
דרכם של משה וירון הייתה נר לרגליהם |
|
זאת הייתה העמותה המקצועית ביותר בארץ בשנים שפעלה |
|
ובין המקצועיות בעולם |
|
בנוסף להישגים ספורטיביים מרשימים |
|
היו שנים שביחידות מובחרות כמו סיירת מטכ"ל ושייטת 13 |
|
היו מחזורי קיבוצים, מחזורי מושבים ומחזורי אגודת משה |
|
 |
משה וירון החברים הכי טובים
 |
 |
 |
 |
| |
|
ירון קייזר |
ירון קייזר ומשה פיינשטיין |
| |
|
שני חברים יצאו למלחמת יום הכיפורים אחד מהם לא חזר... |
| |
משה פיינשטיין וירון קייזר השתתפו בתחרות ריצת המרתון
הראשונה שנערכה |
| בישראל מאז ומעולם, וחתו ביחד את קו המטרה במקום הראשון
לנוער כדי לחלוק |
|
בארוע ההיסטורי, המרוץ נקרא מרוץ איש בנימין |
|
ונערך בין הכפרים שילה התנ"כית לעבוד |
|
מנחם בגין בא לחבק באופן אישי את שניהם |
|
הצטלם איתם מחובקים |
|
והדגיש את חשיבותו ההיסטורית של המרוץ |
|
אשר מאז תקופת התנ"ך |
|
לא דרכו כפות נערים עבריים על המסלול הזה |
|
הוא ציין שעבורו, זהו רגע היסטורי מרגש מאין כמוהו |
|
והוא מברך אותנו שאנו נהיה רק ההתחלה |
|
למאות ואלפי ספורטאים עבריים ישראלים שיבואו בעקבותינו. |
|
שניכם, אמר, הבאתם, היום הזה את הבשורה |
|
לעם ישראל, לעמים השכנים ולאומות העולם |
|
עם ישראל חזר לארצו ולמולדתו |
|
עם ישראל חזר לעולמי עולמים |
|
ועל כך יעידו טיפוף רגליהם הקלות של שני אלה הנערים |
|
אלה הם |
|
נושאי הבשורה |
|
נושאי התקווה |
|
נושאי בשורת הגשמת החלום הציוני |
|
על כל צעד ושעל בארץ ישראל המתחדשת והפורחת |
| |
| את המרוץ אירגן עו"ד דאז בן פתח תקוה, השופט לימים, כבוד
השופט יצחק ברא"ז |
| מטעם מרכז מכבי. |
|
|
|
|
|
בעקבי הדרך
|
 |
|
ביצוע: להקת גייסות השריון
מילים: שוש פלדי
לחן: יאיר רוזנבלום
|
|
|
|
|
|
החולות שהיו אז עדים
כבר חלפו ועברו נודדים
ומהדיונות הנדלקות
צרובים רק עפעפינו
משימחת שבת צוות גם יחד
מיום גשם ורוח צורב
מן האש העשן האבק
מפיסות הבית בלב
ועולה וצומחת רעות גדולה
של אדם ואדם
של אדם ומכונה
וחורקים שריוני הפלדה בזכותם
שיניהם בעקבי הדרך
במרחב הגדול הפתוח
ממרומי רמות הבזלת
שם חורקים שריוני הםלדה
שיניהם בעקבי הדרך
משימחת שבת צוות גם יחד
מיום גשם ורוח צורב
מן האש העשן האבק
מפיסות הבית בלב
ועולה וצומחת רעות גדולה
של אדם ואדם
של אדם ומכונה
וחורקים שריוני הפלדה בזכותם
שיניהם בעקבי הדרך
והטנקים למלוא כל העין
אז שוטפים בפריסה רחבה
בהתמד עקשני וחזק
כמו נוצקה בהם איזו גאווה
משימחת שבת צוות גם יחד
מיום גשם ורוח צורב
מן האש העשן האבק
מפיסות הבית בלב
ועולה וצומחת רעות גדולה
של אדם ואדם
של אדם ומכונה
וחורקים שריוני הפלדה בזכותם
שיניהם בעקבי הדרך
ומביט הטנקיסט ממקומו
וזוכר את האור והצל
וחש כי הוא חוטר לגזע
של חיל יצוק מברזל
משימחת שבת צוות גם יחד
מיום גשם ורוח צורב
מן האש העשן האבק
מפיסות הבית בלב
ועולה וצומחת רעות גדולה
של אדם ואדם
של אדם ומכונה
וחורקים שריוני הפלדה בזכותם
שיניהם בעקבי הדרך
|
|
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם |
|
|
|
|
| |
| אני זוכר
מלים:ירון קייזר |
|
20 בנובמבר 2005 |
| משה,
כל הזכויות שמורות |
| אנשים חושבים ששכחתי, |
| אנשים חושבים שאינני בוכה, |
| אנשים חושבים שאני מפקד קשוח ונטול רגשות, |
| שלושים ושתים שנה חלפו, |
| אני יושב ליד המחשב, |
| מקשיב לשיר בעקבי הדרך ובוכה כמו משוגע, |
| בוכה בפנים, |
| לא בחוץ, |
| לא לתת תענוג למנוולים, |
| חריקות שרשראות הפלדה של הטנק שלך |
| החיוך |
| המבט |
| טנק ספורט קראת לו |
| היה לך בו מתקן לעשיית קפה |
| ומערכת סטראו |
| הרגשת בו כמו בבית |
| אז חשבנו שלא נמות לעולם, |
| כל התמונות האלה, הצלילים והריחות, |
| עדיין חורקות בעמקי נשמתי, |
| אני עדיין חש במחנק האבק, |
| שומע את ירי הפגזים, |
| את צרורות המקלע המקביל, |
| את זעקות הפצועים החרוכים, |
| את ריח השרוף ואת צבע הדם, |
| את אלה לא אשכח לעולם, |
| ואני בוכה כמו משוגע, |
| בוכה מבפנים, |
| אתה יכולת להיות ראש ממשלה, |
| נקטפת בדמי חייך, |
| וכל רשע עדיין עלז, |
| כאילו כלום לא קרה, |
| נולד דור חדש, |
| שלא יודע אותך, |
| לא יודע אותי, |
| לא יודע שום דבר, |
| ואני בוכה כמו משוגע, |
| בוכה מבפנים, |
| לראשונה לאחר שלושים ושתים שנה, |
| יודע שזה לא יקים אותך לתחיה, |
| אבל, |
| משה, |
| הנה שלושים ושתים שנה חלפו, |
| ואני זוכר. |
| די בזה שהרגו אותך, |
| אסור לתת שיהרגו את זכרך. |
| |
|
מי שחלם
|
|
|
|
ביצוע: להקת גייסות השריון
מילים: דידי מנוסי
לחן: יוחנן זראי
|
|
|
|
|
|
|
מי שחלם לו ונשאר לו החלום
מי שלחם, הוא לא ישכח על מה לחם
מי שנשאר ער כל הלילה עוד יראה אור יום
מי שהלך הוא לא ישוב עוד לעולם
מי שהבטיח לא הניח את חרבו
מי שקראו לו הוא צעד בראש כולם
מי שאהב לו - עוד צפויות לו אהבות רבות
מי שהלך הוא לא יאהב עוד לעולם.
וההרים עוד בוערים באש זריחות
ובין ערביים עוד נושבת רוח ים
אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות
מי שהלך הוא שוב לא יראה זאת לעולם.
מי שחלם והתגשם לו החלום
מי שלחם עד ששמע קול מנצחים
מי שעבר את כל הלילה, וראה אור יום
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים
מי שהבטיח וזכה גם לקיים
מי שהצליח לחזור מן הדרכים
מי שכאב, אבל הבין שהכאב אילם
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים.
וההרים עוד יבערו באש זריחות
ובין ערביים תנשב עוד רוח ים
אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות
הם שיעידו, כי זכרנו את כולם.
|
|
|
© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם
|
|
| |
|
לשלוח מכתבים לירון ולזכרו של משה קליק כאן |
| |
|
|
| |
