 |
 |
 |
 |
 |
| ירון קייזר: | ||||
|
"באותו רגע חשבתי שחצי צבא מצרי החליט לפתוח עלי באש..."... |
||||
| " בדיעבד התברר, שזה לא רק חצי צבא מצרי ואשתו ירו עלינו... | ||||
| גם צה"ל שלנו השתתף בחגיגה ובגדול... | ||||
|
מי ומי בחגיגה? |
||||
| מלבד הדיויזיה ה-16 המצרית והסיוע המשוריין שלה | ||||
| שזה למעלה מ 10.000 חיילים ו 2000 טנקים? | ||||
| אז, ככה: ארטילריה שלהם, כבדה מאד, מאות, אולי אלפי טילים, | ||||
| מקלעים כבדים, נק"ל, כל מה שהיה להם, הרביצו עם כל הלב, | ||||
| תזכור שעליונות אוירית הייתה שלהם, משמעותו שגם סיוע אוירי שלנו, | ||||
| לא היה לנו על מה לחלום אפילו, וזה אדמת מדבר, שטוח, אין לך לאן לברוח, | ||||
| אין איפוא להסתתר, | ||||
| רק אחרי 34 שנה, התברר לי שזה לא רק המצרים הרביצו עלינו, | ||||
| גם חזי דחבש שהיה במצוקה קשה למה שהמצרים באו לדוג אותו, | ||||
| ביקש וקיבל מעוזי יאיר, מח"ט הצנחנים, שתי סוללות 155 מ"מ וביקש אש | ||||
| על עצמו, בלי לדעת שגם אני בטווח, מה עושה 155 מ"מ? | ||||
| בוא נגיד שאם טנק מוריד קומה בבניין, הדבר הזה מוריד את כל הבניין... | ||||
| שתי סוללות מהדבר הזה זורעות הרס רב מאד ואל תשכח שהמדובר במדבר | ||||
| אין לך איפוא לברוח, וזה לא הכל, מה עוד? אני אגיד לך מה עוד, | ||||
| יקי חיימחביץ חץ, קצין צנחנים, צנחן בן צנחן, עכשיו מסופח לשריון התנהל | ||||
| בעצלתיים אי שם בקצה זנבה של אוגדה 162, של ברן שהתחילה להשפך | ||||
| בעקבות אוגדה 143לצד השני של התעלה, אז ככה מתוך שיעמום הסתכל | ||||
| במשקפת מרחוק עלינו סתם, עניין אותו, מה האחים שלו הצנחנים עושים | ||||
| שמה, מין געגועים שכאלה, פתאום, בין כל הצנחנים המתים שזיהה במשקפת, | ||||
| ראה כמה גויות שעדיין זזות, לא דיבר הרבה, מיד הוריד ארטילריה של השריון | ||||
| עליינו, כדי להרחיק את המצרים, ונכנס עם הנגמ"ש שלו בטירוף פנימה... | ||||
| בפעם הראשונה, העלה חרס, מכיוון שלא הצליח לראות שום דבר... | ||||
| מה כשה? יצא החוצה למקום שממנו יכל לראות, והכניס את הנגמ"ש שלו | ||||
| עם החוגרים עוד פעם, גם הפעם העלו חרס בידם, לא ויתר, הכניס אותם | ||||
| בפעם השלישית והפעם שלפו את גורי ששון ששכב עם המעיים בחוץ, | ||||
| גורי ששון חי עד היום הגיע לדרגת סא"ל... | ||||
| אז מי ירה עלינו מחוץ למצרים? שתזכור שהמצרים זה חצי צבא מצרי | ||||
| ואשתו?.. ירו עלינו, התותחים שעוזי יאירי הקצה לחזי דחבש, הארטילריה של | ||||
| השריון, שאירגן לעצמו יקי חץ בשביל מבצע החילוץ הפרטי שלו, | ||||
| הרבה ירי נק"ל מהפלוגות שלנו שהיו מאחורה יורים על המצרים ואנחנו | ||||
| באמצע, השמים היו מלאים נותבים אדומים שלנו וירוקים של המצרים, | ||||
| ואנחנו באמצע, אז בדיעבד התברר שזה לא רק שהמצרים פתאום נהיו | ||||
| שמחים באופן מיוחד אלא שגם החברים שלנו הרביצו עלינו עם כל הלב, | ||||
| על המצרים עם כל הלב ואנחנו באמצע, והמצרים על כולנו כשאנחנו בלב | ||||
| הסערה. | ||||
| האם חששתי למות?.. ישמע אולי מוזר, אבל לא, אפילו לרגע לא, | ||||
| הייתי עסוק, פשוט עשיתי את העבודה שלי, הבגדים שלי היו כבר אדומים | ||||
| מהדם של החבר'ה, כאשר שכבנו בלי תנועה, לא פלא שאיציק מרדכי חשב | ||||
| שאנחנו מתים, דווקא המתים כן זזו בעוית אחרונה של אחרי המוות, | ||||
| מזלו של גורי ששון שיקי חץ חשב שהמתים הזזים עוד חיים ובא בטרוף | ||||
| לנסות ולהוציא משהוא. | ||||
| לא, אין מה לדאוג, אני לא אשכח את זה בחיים.... את הכאב הזה... | ||||
