ירון קייזר 151073 ,כל הזכויות שמורות ©
|
Kaisernet.com היסטוריה צבאית |
||||
|
האלוף הרב שלמה גורן |
||||
|
הנשק הסודי של צה"ל |
|
|
|
|
|
ירון קייזר 151073 ,כל הזכויות שמורות © |
|
אני מודה לאל ששרדתי ונשארתי בחיים עד עצם היום הזה כדי לספר על כך, זה סיפור חשוב מאד. הרב הראשי לצה"ל נשא דרגת אלוף, ומשקלו, לדעתי הייתה כמפקד אוגדה נוספת לפחות ואני אינני אדם דתי. בימים הראשונים של שיא המהומה ומבולקה של קרבות הבלימה, המצב היה קשה ביותר. זה לא סוד גדול שהופתענו, המצרים נשפכו לתוך שטח ההריגה שבין קו המעוזים לקו התעוזים בכמויות דמיוניות, אלפי לוחמים מצריים אחוזי תזזית הסתערו בשאגות רמות קדימה, לא מעניין אותם כלום והתנגשו בשלוש חטיבות השריון שלנו, המצב היה כזה, הלוחם המצרי הראשון נשא דגל, ורץ איתו כמו מטורף קדימה, עד שנפגע באש כוחותינו, נפגע, נעץ את הדגל בחול ומיד זה שמאחריו תפס את הדגל והתחיל לרוץ קדימה היו מהם כמויות דמיוניות, מאוחר יותר, גילינו אצלהם, בחגור, גלולות מרץ, אצל כל לוחם מצרי. המחזה היה מזויע, שריון שלנו, טנקים נכנסו בהם, טנק יורה את כל הפגזים בבטן על חי"ר והם לא נגמרים כל הזמן נשפכים עוד כמו בסיוט, טנק גומר את כל הפגזים על חי"ר מסתער, נגמרים לו הפגזים, יורה בהם בנק"ל מפקד מחוץ לצריח יורה בהם בנשק האישי שלו כמו מטורף, מחסל מהם הרבה והם ממשיכים להשפך, נגמרת לצוות הטנק התחמושת של הנשק האישי, מתחילים לדרוס לוחמים מצריים בשרשרת, ככה עד אשר נגמר להם הדלק, נגמר להם הדלק, יורדים מהטנק, הולכים ברגל, במדבר, בין כל המצרים האלה, חותכים לסדנא, משאירים את המצרים לטיפולם של טנקים אחרים,מגיעים לסדנא, לוקחים טנק שמיש וחוזרים לאותו התרגיל ממש, לעיתים, עכבו אותם בסדנא איזה שעה עד שישמישו להם טנק אז הם היו באים אלינו לכח מרא"ה כדי לשתות איזה כוס קפה, להרביץ איזה תירס מקופסה ממנות קרב, ככה לנוח קצת, עד שיכנסו שנית, היה אחד, מפקד טנק, נראה מה זה ילד, ילד זה לא מילה, כזה היה בא עם הסרבל הזה של הטנקיסטים ועם נעלים שחורות, מיד מזהים אותו שהוא מפקד טנק על פי המראה, ארבע פעמים חזר אלינו המטורף הזה ולא עם צוות מלא, הוא גם חיפש אנשי צוות פנויים שאיבדו את יתר הצוות שלהם לספח אותם אליו, פעם בא עם לוחמים, פעם בא עם אחד, בפעם הרביעית בא לבד, מלא רסיסים נעוצים בגב שלו ומכתימים את הסרבל שלו בדם, תלך לתאג"ד אמרתי לו, שיחבשו אותך, קצת, שיוציאו לך קצת רסיסים, אתה תחטוף זיהום, חתיכת מופרע, אתה תמות מאבדן דם ומזיהום לא מהמצרים, עזוב, אמר לי, קטן עלי, התאג"ד שיטפל בפצועים הקשים, אצלי זה שום דבר, זה סובל דיוחי, שום דבר לא יקרה לי, מצא שם שני משוטטים, זיהה אותם לפי הסרבלים שהם שריון, דיבר איתם, ראה שהם עם עוד אחד יכולים להיות צוות, תפס אותם המטורף וחזר בחזרה לאותה תופת. בפעם החמישית כבר לא ראיתי אותו.... עד עכשיו מעניין אותי אם הוא נשאר בחיים או לא. למה אני מספר לכם את כל זה, באותו זמן, המוראל לא היה גבוה במיוחד, אפשר להגיד נמוך מאד, היינו מאד מודאגים, סך הכל, עד תל אביב, לא היו יותר כוחות, אני זוכר, היה יום שני, אני חושב, הייתה המתקפה הגדולה שלהם, אני רואה את הטנקים שלנו מטסה, רואים אותם כמו נקודות שחורות ממרחק בחול הצהוב הגדול, פתאום, התחילה ההרעשה הארטילרית הגדולה שלהם וזה סימן רע למביני דבר, צה"ל היה מתקיף קודם חיל האויר אחר כך שריון, הם קודם ארטילריה ואחר כך חי"ר בכמויות, חי"ר מצוייד בטילי סאגר, טילים אנטי טנקים שעשו שפטים בטנקים שלנו. בקיצור אתה רואה הרעשה ארטילרית כבדה, פטריות של עשן על כל קו האופק מתקדמות, אתה יודע שזה לא מסתיים בזה, אחריהם רצים כמויות דמיוניות של לוחמי חי"ר מצריים, אתה רואה את הפטריות של הארטילריה שלהם מכסות את הנקודות השחורות שזה הטנקים שלנו ואומר לעצמך, זה הסוף, מסתכל אחורה, עד תל אביב, אין יותר כח, יעברו אותנו, הם בתל אביב, מחשבות רעות מאד רצות לך בראש. ...פתאום אתה שומע שופר, שופר של בית כנסת, אתה חושב לעצמך, האם זה אמיתי? מה עושה פה שופר בכל הבלאגן הזה, אתה ואתה רואה את אחד המחזות ההזויים שראית בחיים שלך, ג'יפ סיור, עליו הרב הראשי, האלוף הרב שלמה גורן עם בגדי עבודה צה"ליים, דרגות אלוף, כובע מצחיה של קצינים, עוטה טלית, ביד אחת נשק אישי וביד השניה ארבעת המינים, של סוכות, לולב, ערבה ואלה, עומד במושב הקדמי של הג'יפ עזוז וגבורה כמו הפסל של האריה בתל חי, לא מפחד מכלום, לא ממטוס אוייב לא מטילי פרוג, אלה טילי קרקע קרקע גדולים שהמצרים הרביצו אתה רואה אותם בשמים כמו כוכבים גדולים מתקדמים לאט לכיוון שלך וביום לפי שובל העשן, היו מגיעים מעל הראש שלך, מכבים מנוע ואז אין לך לאיפוא לברוח, זה מדבר, תרוץ ימינה, אולי הרוח תיקח אותו לשם, תרוץ שמאלה, אולי הרוח תקח אותו לשם, היית יושב מתחת לרולטה אם תחיה או תמות, אני שמתי זין עליהם כדברי הפתגם:" גיבור מת פעם אחת, הפחדן מת אלף פעמים", אבל אני לא הייתי דוגמא, אני מטורף, אבל היו לוחמי מילואים, נשואים, בעלי משפחות, שלא לקחו את זה טוב כמוני, אתם רואים, בכמה עשרות שניות האלה מהשניה שהטילים האלה כיבו מנוע מעל הראש שלך עד שהם מכים את הקרקע, כמה עשרות שניות, אתה רואה את אנשי המילואים לא רגועים, נלחצים מאד, אתה רואה אותם מחזיקים את הנשק אהישי שלהם בכח רב ומתכוננים למשהוא מאד מאד לא נעים ופתאם בווום גדול, ירד כמה עשרות מטרים לידינו, משאיר מכתש גדול ומפוייח בפנים אתה רואה חברה שלנו הרוגים וגם מחוץ לבור, הרבה פצועים וצעקות וקריאות חובש חובש. העליונות האוירית הייתה שלהם, מטוסים שלהם ירדו עלינו מפה לשם וזה ממש לא נעים במיוחד שאין לך איפוא לברוח, גם סקיהוקים שלנו שחטפו טיל, מה טיל, טילי נ"מ מצריים חלק כמעט נפלו עלינו מאלה שלא התפוצצו באויר, בכל הבלאגן הזה, עומד לכם הרב הראשי של צה"ל בג'יפ סיור, עזוז וגבורה, אני מדגיש עומד, בלי שום בעיות, לא עושה חשבון לכלום, עושה לנו סימן להתקרב אליו, באנו אנחנו ועוד כמה מכל מיני יחידות, והוא מתנהג כאילו שהוא בבית כנסת, כאילו שכל זה לא קשור אילו בכלל ולא מעניינו, בקור רוח מדהים, ובבטחון עצמי של מצביא, לוקח ביד את המכשיר קשר, מבקש שישימו אותו על הרשת האוגדתית פתוח, לכל הכוחות הלוחמים בשטח ומתחיל בכל גדול, בלי נוהלי קשר ובלי בטיח, כאן הרב הצבאי הראשי שלכם, שימו לב, בעוד אנחנו עומדים המומים, הרביץ בכל הרשתות על פתוח, קדיש על הנופלים שנפלו עד כה, והוא לא מסתפק בכך, הוא דורש אמן, ולא רק דרש אמן, קיבל אמן מכל מכשירי הקשר באמצע הקרב, לא מצא חן בעיניו האמן הזה, דרש אמן חזק, בקול גדול, שישמעו אותו בשמים ושישמעו המצרים ויקבלו חיל ורעדה, הביא שמונה מאות פסוקים מהתורה, למה אנחנו ננצח והאוייב ינגף כלשונו ואמרו אמן, צועקים לו אמן, עושה לנו לא שמעתי טוב, מה אמרתם? צעקנו לו אמן של אריות שיהיה מבסוט למה ידענו שהוא לא יעזוב אותנו, הביא ברכות ברשת האוגדתית על ארבעת המינים במהירות רבה, דרש אמן, ואתה שומע אמן ברשת ומחוצה לה מכל הכיוונים, לאן אתה הולך רבי עם הג'יפ הזה שאלנו מתוך סקרנות, לקהיר ענה ללא היסוס והראה לנו בידו את הכיוון הנכון. עשה לנו, שמע ישראל, עשה לנו גם אם אלך בגיא צלמוות השם עימי ולא ארא רע, באותו זמן זה נראה לי נכון טבעי והגיוני, ובכן, זה לא מובן מאליו, תראה לי עוד רב שיעשה דבר כזה, אני הייתי נותן לו צל"ש לפחות אפילו אות הגבורה, אגב, הוא סימן ללוחם צנחנים שהיה ליד ההגה של הג'יפ סיור להתניע ולנסוע היישר אל תוך התופת, זיהיתי שהלוחם צנחן לפי הנעלים האדומות שנעל. אחרי איזה שלושת רבעי שעה הם חזרו, שאלתי את הלוחם הזה, מה קרה? עזוב אותי ממנו, הוא יותר מידי משוגע להיות איתו ביחד זה מוות בטוח, לא מעניין אותו כלום. הרב גורן לא התרגש ממנו, זה כלום הוא הסביר בנימה מתנצלת, עבר עליו הרבה, שינוח קצת שיאסוף כח, מישהוא אחר מתנדב להסיע אותי, מיד התנדבתי, אמרתי לעצמי, אולי אני אצליח להכניס אותו למקום שיבהל קצת וירגע, אבל בדיוק הטלה עלינו מטלה דחופה ולא התפנתי אליו, הורתי לצוות שלי לארח אותו, לעשות לו כוס קפה, לתת לו משהוא לאכול שינוח קצת, הוא חילק לעולנו ספר תהילים קטן וטרח לכתוב לכמה שיותר הקדשה אישית בכתב ידו, יהודי יוצא מגדר הרגיל היהודי הזה, לדעתי השפעתו החיובית על הכוחות הלוחמים הייתה מדהימה, אני יכול להעיד שעלי השפיע מאד, לפני שהוא הופיע נלחמתי לבד, אחרי, זה כבר סיפור אחר, אתם מבינים, השם אדוני צבאות באופן אישי עלי, מסוכך עלי ואני, גם אם אלך בגיא צלמוות, השם עימי ולא ארע רע, חברים וחברות, קוראים יקרים, אני נחשב אדם קשוח מאד, אשר במצבים הקשים ביותר לא מוציא הגה מפיו ולא דמעה, אני מזיל דמעה עכשיו לזכרו של הרב הקדוש האלוף שלמה גורן, מצדיע לו כלוחם וכמפקד ובוכה עליו ממש, חסרונו כואב לי ואני סבור שיש לעטרו באות הגבורה, מטוב מאוחר מאשר אף פעם, חייבים את את זה, זה צדק היסטורי ודוגמא לדורות הבאים. |
|||||
|
התהילים קטן שקיבל קייזר מהרב האלוף שלמה גורן |
|||||
|
עם הברכה האישית |
|||||
|
הוצמד ע"י סרן ירון קייזר |
|||||
|
מתחת לכיסוי מסתיר הברק בדיסקית הזיהוי |
|||||
|
סרן ירון קייזר שרד כמות אש דמיונית בלי להשרט אפילו |
|||||
|
|
|||||
| האם התהילים עבד? | |||||
| תשפטו בעצמכם, עובדה. | |||||
|
מי ירה על קייזר מחוץ למטוסי קרב, טילי קרקע קרקע מסוג פרוג, טנקים, ארטילריה |
|||||
| מצרית כבדה, טילי נ"ט מסוג פרוג, נק"ל הכולל קלצ'ניקובים ומקלעים קבדים מסוג | |||||
| גורייאנוב? | |||||
| בתוך מספר שעות התאריך ה 17 לאוקטובר 73, בקרבת ציר טרטור 42: | |||||
| נפתחה על קייזר אש צולבת בשטח מדברי פתוח, שאין בו מקום של ממש להסתתר. | |||||
| אש תופת נפתחה מכיוון הדיוויזיה ה -16 המצרית שכלל למעלה מ 10.000 לוחמים | |||||
| מצריים ולמעלה מ 2000 טנקים מצריים, ירי צפוף של נק"ל כולל מקלעי קלצ'ניקוב, | |||||
| מקלעים כבדים מסוג גורייאנוב, עשרות אם לא מאות טילי נ"ט מסוג סאגר, | |||||
| ארטילריה מצרית כבדה, במצב של עליונות אוירית מצרית, | |||||
| זה מהצד המצרי.... | |||||
| מהצד הישראלי: | |||||
| 2 סוללות תותחים כבדים מסוג תומ"ת 155 מ"מ, שאם טנק, לדוגמא, מוריד קומה בבניין | |||||
| אלו מורידים בניין שלם. | |||||
| סיבת הירי: בקשה של חזי דחבש מעוזי יאירי מח"ט הצנחנים, כדי לגרש את המצרים | |||||
| אשר באו בהמוניהם לדוג את חזי והלוחמים אשר תחת פיקודו בבור של הפגז שבו | |||||
| התמקמו. | |||||
| ארטילריה של השריון, שהוריד יקי חיימוביץ חץ , כדי לנסות ולחלץ "מתים שזיהה זזים" | |||||
| שזיהה אותם מרחוק, יקי ערך שלוש פעמים נסיונות חילוץ, שלוש פעמים הוריד | |||||
| ארטילריה כדי להכנס בחסותה, פעמים העלה חרס בידו ורק בנסיון השלישי, | |||||
| נשלף גורי ששון מהמסייעת, שהיה במצב נורא עם המעיים בחוץ. | |||||
| אגב, גורי חי עד עצם היום הזה והגחע לדרגת סא"ל. | |||||
| ירי נק"ל מפלוגות הצנחנים שמאחורה שירו על המצרים והמצרים ירו עליהם בחזרה | |||||
| מכל הלב כאשר קייזר וחבריו באמצע בשטח מדברי ללא מקום מסתור. | |||||
| בהתכתשות הזאת, חצי גדוד צנחנים 890 נפגע, סרן חזי דחבש, ספג כדור של מקלע | |||||
| כבד גורייאנוב בקסדה, שחדר מצד אחד ויצא מהצד השני, ספג כדור במצפן ועוד | |||||
| כדור במימיה, מפקדו הישיר, סרן יקי לוי נהרג לידו, מספר לוחמים נהרגו לידו, | |||||
| הקצין המחיליף שלו ג'קי חכים נהרג לידו, לוחמים נפצעו כמו זבובים בשטח, | |||||
| והוא וקייזר יצאו מהקרב הזה בלי אף שריטה. | |||||
| קייזר יצא עם בגדים אדומים מדם החברים שחילץ רגלית תחת אש תופת. | |||||
| ודחבש, מלבד הפגיעה בקסדה, במיימיה ובמצפן יצא עם פגיעה קשה בשמיעה | |||||
| מעוצמת רעש הירי וההתפוצצויות. | |||||
| אז האם התהילים עם הברכה האישית של הרב גורן לקייזר עבד או לא, | |||||
| תשפטו בעצמכם. | |||||
| האם קרה פה נס או לא, תשפטו בעצמכם... אלו העובדות... | |||||
|
|
|||||
|
|
סרן ירון קייזר מפקד כח מרא"ה של אוגדה 143 חילוץ פצועים תחת אש תופת . לסיפור המלא... |
||||
|
|
סרן חזי דחבש מפקד כח החוד של גדוד 890 לסיפור המלא... חילוץ פצועים תחת אש תופת . ניווט את הגדוד כולו, 18 שעות רצופות שרידות מול כח מצרי ענק. |
||||
|
|
הכאב הזה הילד הזה מת לי בידיים לסיפור המלא... |
||||
|
|
|||||
|
|
|||||
|
|
|||||
|
|
|||||
|
|
|||||
|
|
|||||
|
|
|||||
|
ירון קייזר , ארכיוני קייזר לצילום ,כל הזכויות שמורות © |
|||||
 |
|||||
|
|
תחקיר רשמי של חיל האויר:
היה מחדל ממה נפגע בדיוק מטוסו של רון ארד? מדוע אף אחד לא לוקח אחריות? לסיפור המלא... |
|
|
סקירה
מעגלית כתב עת לעינייני צבא ובטחון גליון מיוחד כניסה לאתר... |
|
|
|
|||||
