|
|
|
שמואל יוסף גינזבורג |
|
הסבא של
הסבתא של ירון קייזר |
|
אחד
הביל"ויים |
| |
| שמואל יוסף גיזבורג היה נשוי שש פעמים,
הסיבה לכך היתה שכל פעם נפטרה לו אשה בלידה. |
| הסתבא של ירון קייזר, נחמה גינזבורג בן אליהו
הייתה ביתו של יהודה, בנו הבכור של יוסף שמואל גינזבורג. |
| שמואל יוסף גינזבורג עלה לארץ עם
הביל"ויים בעליה הראשונה, מותיר אחריו את בנו יהודה בגולה, וכך יצא |
| שנחמה בן גינזבורג בן אליהו נולדה
בוורשה ועלתה לארץ עם אחותה דבורה בעליה השלישית שנים רבות אחרי |
| הסבא שמואל יוסף גינזבורג. |
| |
|
אודות הביל"ויים |
| ראשי תיבות של: "בית יעקב לכו ונלכה"
(ישעיהו ב, 5). |
| אגודת ביל"ו הייתה אגודה במסגרת תנועת
"חיבת ציון". |
| היא נוסדה בעיר חרקוב שברוסיה בשנת תרמ"ב - 1882,
על-ידי צעירים יהודים, בעקבות הפרעות ביהודי דרום רוסיה בשנת 1881 ("הסופות
בנגב"). תחילה דגלו חברי הקבוצה שבראשה עמד ישראל בלקינד, ברעיונות
סוציאליסטיים ובשילובם של יהודי רוסיה במקומות מגוריהם. אך הפרעות בשנת 1881
גרמו להם לאכזבה קשה ולשינו עמדותיהם לכיוון תחייה לאומית לעם היהודי בארץ
ישראל. הם דגלו בעלייה לארץ, בהקמת ישובים חקלאיים, ובחיי שיתוף ושוויון.
הקבוצה הראשונה מבין חברי האגודה עלתה לארץ ב-1882. הסמל של אגודת ביל"ו היה
מגן דוד שבמרכזו כפות ידיים שלובות ובצלעותיו משובץ הפסוק: "הקטון יהיה לאלף -
והצעיר לגוי [=לעם] עצום" (ישעיהו ס, 22). |
|
 |
|
סמל תנועת ביל"ו |
| |
| הקבוצה הראשונה של הביל"ויים הגיעה לארץ ישראל בי"ט
בתמוז תרמ"ב – 1882, במטרה להגשים את רעיון התחייה הלאומית: לעלות לארץ ולהקים
בה יישובים חקלאיים. למחרת בואם הלכו למקווה ישראל – בית הספר החקלאי הראשון
שהוקם בארץ. חברי הקבוצה התקבלו לעבודה במקווה ישראל וחיו שם חיי קומונה, אך
סבלו מקשיים רבים: חלקם לא עבדו כלל, וגם אותם שזכו לעבוד – קיבלו שכר עלוב
תמורת עבודתם. אחר כך עברו חלק מחברי הקבוצה לירושלים, ושם הקימו נגרייה ובית
מלאכה לייצור חפצים מעץ זית. אך גם ניסיון זה לא הצליח, ובינתיים הצטרפו לחברי
הקבוצה הראשונה עוד כמה עשרות ביל"ויים שעלו ארצה. במהלך הזמן עזבו חלק מן
החברים את האגודה; אחרים שנשארו עברו לעבוד במושבה ראשון לציון או חזרו למקווה
ישראל. |
|
 |
|
המושבה גדרה, תרמ"ט1890- |
| שאיפתם של הביל"ויים הראשונים לקנות חלקת קרקע בארץ
ישראל ולעבוד בה התממשה רק כשנתיים וחצי לאחר עלייתם ארצה – בחנוכה תרמ"ה
(דצמבר 1884): יחיאל מיכל פינס, שנחלץ לעזרת הביל"ויים, השיג הלוואה ורכש
בשבילם כ- 3,000 דונם אדמה. על אדמה זאת הקימו הביל"ויים את המושבה גדרה. |
| |
| נוסף על רעיון התחייה הלאומית, הביאו אתם הביל"ויים
רעיונות סוציאליסטיים חדשים של חיי שיתוף ושוויון. וכל אלה באו לידי ביטוי
בתקנות הביל"ויים. |
| |
|
קטעים מתוך תקנות אגודת ביל"ו |
"מטרת חברת ביל"ו –
א. להושיע ולהתאמץ להשיב את ישראל אל ארץ נחלת אבותיהם… לשאת את דגל הלאומיות
ולמצוא לו מסילה בלבב כל איש אשר בשם עברי יְכוּנֶה (ייקרא).
ב. כל אחד הבא להסתפח אל החברה הזאת יקבל על עצמו לעבוד בלב ונפש לטובת העניין
הנשגב, ואת אשר יזרעו בזיעת אפם וביגיע כפיהם יקצרו ברינה."
על הרעיונות הסוציאליסטיים של אגודת ביל"ו:
"אין שום דבר אשר [החבר באגודה] יאמר עליו כי קניין עצמי (פרטי) הוא, גם אסור
לו לחתור למטרה הזאת. כי את כל כוחותיו… יקריב לטובת החברה (אגודת ביל"ו).
אוצר (קופה) אחד לכל החברה (האגודה)… גם חפציו, בגדיו וכל אשר הוא מביא מביתו
או יקבל במשלוח משם – קניין (רכוש) כל החברה הוא."
על תחיית השפה העברית:
"נושאי דגל ביל"ו צריכים להיות נושאי דגל הלאומיות. להעיר ולעורר בקרב אחיהם
רגשות טהורים ואהבה נאמנה אל שפתם עתיקת היומין… לתכלית זו יסכינו את עצמם לאט
לאט לעלות במעלות השפה (ללמוד את השפה), עד שתהיה שגורה על לשונם ותהיה לשפה
מדוברת אצלם…"
מתוך: שמואל יבנאל (עורך), ספר הציונות, ירושלים, תשכ"א – 1961, עמ' 93 – 98. |
| |
| |
|
 |
|
בול לציון 100 שנה לייסוד בית הספר החקלאי מקווה ישראל. |
| |
